ימי החום המפתיעים בחודש ינואר האיצו את ההתארגנות של הגרסונייר לאביב (ואת ההכרה שהוא שב מחופשתו לארץ). והנה סנונית ראשונה מגיעה לפתע בדמות קולקציית החגורות לאביב 2010 של יצרנית העור האיטלקית Graham.
החגורות, שמשלבות בין קלאסיקה של ייצור עור מסורתי למראה פרפי עכשווי, נוצרו כולן בעבודת יד במעבדות החברה בעיר פארמה (לא רק גבינה והאם). כל שנותר עכשיו הוא לשלוף מארון הנעליים את נעלי הסירה, לאוורר את השורטס ולהתאים את החגורה לתחזית.
אני מאוד אוהב חגורות קלועות. עם הזמן הצטבר אצלי אוסף מכובד שלהן. הוא אומנם פחות ציבעוני: חגורה לבנה, חומה דקה, חומה עבה, שחורה דקה, שחורה עבה מאוד ואפורה שבדיוק לבשתי אתמול.
השבמחקאיזה כיף.
החגורות מהממות. אך אני לא בטוח שמייצרים אותן במעבדה. אולי מייצרים אותן בבית מלאכה, או מפעל. אבל למה להיות קטנוניים?
השבמחקחבל שקשה מאוד למצוא חגורות שכאלה בארצנו הקטנה...
דה איי אתה צודק: אין כמו לברך על חגורה קלועה לשבת.
השבמחקואנונימי גם בדבריך חוכמה, אכן יש לשער כי אין אלו מעבדות אלא מפעלים תעשייתים עם הפסקות אספרסו קצובות. לפעמים הדמיון של הגרסונייר הוא קצת... סטרילי
חגורה קלועה היא אכן ראויה. אולם מה דעתך על יצירת המופת המינימליסטית הזו?
השבמחקhttp://www.etsy.com/view_listing.php?listing_id=37025262
נעמה: אהבתי
השבמחקאהבתי. גם לגברים מגיע חגורות קלועות. בעיקר לאלה שמוכנים לחגור אותן.
השבמחק