כמו בשדות תרבות שכנים, כשהנמוך והגבוה נפגשים, כך גם בתעשיית בלוגי אופנה לכל אחד מאיתנו (כך מקווה הגרסונייר) יש את הגילטי פלז'ר שלו. מדובר בבלוגים שנמצאים על הרסס פיד של הגרסונייר שהוא אינו גאה בהם במיוחד, או יפה הגדירו זאת בפרויקט מוצלח באוזן השלישית: "היצירה פגומה אך משהו בה מעורר חדווה ועונג".
ובכן הגרסונייר מודה ומתוודה שהוא מכור ל"ווט איז ג'יימס וורינג", בלוג מטופש על סף האבסורד, שמתפעל אותו מעצב פנים ניו-יורקי בשם ג'יימס אנדרו, המטייל לו ברחבי העולם בחברת הג'ט-סט הגלובלי הנוצץ. ג'יימס מציג קבל עם ובלוגספירה את בחירותיו האופנתיות ואת טעמו הרהבתני, הדקדנטי, המופרך וה...מה לעשות... גם ממכר. לקראת החגים, הגזים ג'יימס הרבה יותר מהרגיל, וגרם לגרסונייר להשתנקות קלה למראה בובת ג'יימס של נייר, אותה תוכלו ולהלביש במגוון תלבושות מחבל הטירול פינת קרם בוואריה. כאמור - מופרך ומוגזם בעליל ובכל זאת - גזרו, הדביקו ועשו לעצמם בובת גילטי ג'יימס פלז'ר לחג.
עיינתי בבלוג אכן יש להודות שזה מביך, ומביך אותי עוד יותר שמילה תואר כל כך רבת חשיבות (ואם נודה על העובדה - די אובר-רייטד)כמו "דקדנטי" עלתה בבמחשבותיי במהלך העיון.
השבמחקעכשיו גם הגוגל רידר שלי יישא בהשפלה הזו בגאון.
ערן,
השבמחקברכות ותנחומים.
שלך,
הגרסוניירים
מותר לתקן?
השבמחקאני מכיר את הבחור המאוד נחמד הנ"ל והוא מעצב פנים. לא נדלניסט כפי שנכתב בפוסט.
הדירה שלו בגראמרסי היא אחת ההזויות שראיתי בחיי - שילוב של ארט דקו, רוקוקו וסט של סרט פורנו משנות ה-70
א"א - כמובן שמותר לתקן. אם לא לך אז למי? מה גם שהגרסונייר ידע שהוא מעצב פנים, רק בובת הנייר כנראה בלבלה אותו לגמרי.
השבמחקמלנז' הטעמים שתיארת, אגב, קולע היטב לאיך שהגרסונייר דמיין את דירתו. הו ג'יימס.
מה איזה שטויות זה נהדר ממש משב רוח קליל ומרענן שמזכיר לחלקינו שבאמת יש דבר כזה חוג הסילון
השבמחקאני חושבת שזו דרכם של הלא קוראים רכילות לחטט בכבוד גם אם יחסי בחייהם של היפים והאמיצים
לגיטימי וכיף מי רוצה להיות בכלל נאד נפוח שקורא רק דברים "איכותיים"
איכססה