יום ראשון, 13 ביוני 2010

גלויות מדורדון, צרפת


שבוע בדורדון, חבל שידוע בעיקר בזכות הכמהין והפואה גרא שלו, זימן לגרסונייר הזדמנות להתרחק מהאובססיות הרגילות שלו (מגזינים, רדיפה מתסכלת אחרי פוסטים חדשים בגוגל רידר והתעדכנות בלתי פוסקת במתרחש בכל בירות העולם) ולהתרכז בקריאה, מנוחה לנפש וגמיעת יערות ירוקים, מבצרים וכפרים מימי הביניים, שעדיין רוחשת בהם פעילות עירונית נוגעת ללב.

מוטבע על דלתות השוק:
L’architecture est un mélange de nostalgie et d’anticipation extrême
(Architecture is a mixture of nostalgia and extreme anticipation) -
Jean Baudrillard


שם, בשוק המקורה של סארלה, שממוקם בכנסיה עתיקה שהוסבה לשוק (חלל יפהפיה שעוצב ושומר מחדש על ידי ז'אן נובל), או ברחובות הצרים של עיר אחרת, התערבבו הנוסטלגיה וההווה במה שנשקף מבעד למשקפיים השחורים, והשאירו עקבות גרסונייריים.






שבוע טוב.




3 תגובות:

מירי דוידוביץ אמר/ה...

נראה מקסים!
אבל למה הפעילות העירונית נוגעת ללב ?

גרסונייר1 אמר/ה...

כל פעילות עירונית אמיתית, כמו ללכת לשוק או לקנות קפה ועיתון, בעיר שימיה בני מאות שנים, היא נוגעת ללב. יותר מהבניינים והכנסיות, זה תמיד מרגש אותי לחשוב שפרקטיקות כאלה היו ויהיו.. והן נראות כמעט לא השתנו במראה שלהן.

אנונימי אמר/ה...

הכתיבה שלך יפה כל כך...אכן נוגע ללב