הדמות החזקה של מנהל קריאטיבי במשרד פרסום מוביל במנהטן בשנות השישים, שהוא גם איש משפחה, גם פלרטטן מקצועי וגם מתיימר להיות הגבר האמריקאי המושלם, הספיקה בשנתיים הבודדות לקיומה לבסס את מעמדו של דרייפר כאייקון אופנה ותרבות. ולא רק בגלל שיש עליו ערך בוויקפדיה, חשבון בטוויטר ואתר שנקרא: "מה היה דון דרייפר עושה".
רגע, האם בכלל יש צורך להקדים ולהציג את דרייפר לקוראי הגרסונייר? כנראה שלא. אבל הגרסוניירים לא יכולים שלא לספר על תחרות מעניינת של בלוג אופנה אוסטרלי שקרא לגולשיו לשלוח תמונות של עצמם לבושים בסטייל המקופד של דמויות נבחרות מן הסדרה. זה הולך להיות שמח... והם מבטיחים לעקוב.
רגע, האם בכלל יש צורך להקדים ולהציג את דרייפר לקוראי הגרסונייר? כנראה שלא. אבל הגרסוניירים לא יכולים שלא לספר על תחרות מעניינת של בלוג אופנה אוסטרלי שקרא לגולשיו לשלוח תמונות של עצמם לבושים בסטייל המקופד של דמויות נבחרות מן הסדרה. זה הולך להיות שמח... והם מבטיחים לעקוב.
אותו בלוג כבר פרגן בעבר עם המדריך השלם לדרייפריזם (ולא זנח את בטסי) והציג בצורה ויזואלית את שמונה פריטי החובה לכל מי שרוצה לתחזק מראה דרייפרי מושלם.
יש להקפיד על מבט מדוייק ותנוחת עמידה בוטחת
אבל דרייפר לא לבד. ברשותכם נרחיב לרגע את הגרסונייר השבועי וניזכר בעוד כמה גברים מעולם הפרסום שהתרבות האמריקאית נשאה אליהם את עיניה בהערצה:
זוכרים את מייקל ואליוט מ"שלושים ומשהו" והבוס החלקלק שלהם העונה לשם מיילס דרנטלי?
ניסיתם לשכוח את דמותו של פטריק בייטמן, גיבור הספר והסרט "אמריקן פסיכו" (בתמונה בגילומו של כריסטיאן בייל)?
נסיים בסרט מעניין שהוקרן לאחרונה בפסטיבל סאנדנס בשם ART & COPY, שמתחקה אחר אחד עשר הפרסומאים הגדולים של זמננו ומציג את משנתם בענייני עולם הפרסום העכשווי, האמנות בעבודתם, יצירתיות ומניפולציה. הבמאי, דאג פריי, יצר פורטרט קבוצתי מרתק של קבוצת אנשים שהשפיעה, אולי יותר מכל גילדה אחרת, על איך העולם שלנו נראה ואיך הארנק שלנו מתנהג. לידיעת הנוסעים: הסרט יוקרן בימים הקרובים בפסטיבל הוט-דוקס שבטורונטו.
קליף פרימן, פרסומאי של וונדיז ואספן מכשירי רדיו