בן ההרים

עד מתי חוטבי עצים ימשיכו להיות השראות אופנתיות, והאם שואבי מים הם האייקונים הבאים בתור? הגרסונייר הציץ לתצוגת האופנה של N.Hoolywood (בפעם הקודמת הם עשו מסדר זיהוי יפהפה, זוכרים?) שהוכיחה שאפילו אם ההשראה חסרת ברק מקורי, הלוק עדיין מנצח.

לחורף הבא הם עלו על מטפסי ההרים כהשראה ושלחו למסלול דוגמנים שנראו כניצבים של היידי בת ההרים. עוד פרופס הכרחי: שפמים, סריגים כבדים, משבצות, געטקס ותיקי גב. יודלילליהי.

למעלה: מתוך ההזמנה לתצוגה, למטה: תמונות מהתצוגה

שבץ-נא

להוטים לדווח מה ראו מיד עם חזרתם מארצות הקור, הביטו הגרסוניירים זה אל זה, מבטיהם מצטלבים (שלא לומר משתבצים), ואמרו ביחד: Plaid. מבתי הקפה של בון-מארש ועד הברים המעופשים של וויליאמסבורג, כולם לובשים בגדים בשלל דוגמאות משובצות: חולצות, ג'קטים, צעיפים, כובעים ומכנסיים. אני לא בטוח שטומי פאזיו, אחד מקנייני אופנת הגברים בברגדוף גודמן צודק כשהוא אומר ש"Plaid שווה אושר" למדור האופנה של ה- New York Times, אבל מה שבטוח הוא שהדוגמה הקלאסית עושה קאמבק ענק ומרחיבה את הקונטקסט התרבותי של הטרנד האופנתי.
כשמעצבים כמו Band of Outsiders, ג'וניה וואנטבה, אלכסנדר מקווין ואפילו דיזל משתעשעים באריג הסקוטי, נדמה שהמראה המשובץ כבר לא שייך רק לחוואים מהמערב הפרוע, או לסטודנטים מהחוף המזרחי. זו כבר ממש מחלה מדבקת. למתעניינים - יצא כבר ספר בנושא, וכל שנותר הוא ללכת לסניף ויצ"ו הקרוב למקום מגוריכם, או לחפש חבר קיבוצניק שישאיל לכם את חולצת הפלנל המהוהה ההיא, שאליה נחרתם בבוז בפעם האחרונה שנצפתה.
ואם סוזי מנקס משתבצת, מה יגידו אזובי הקיר?