היום, יום הראשון השלישי בחודש יוני, חוגגים במדינות רבות ברחבי העולם את יום האב.
ויקיפדיה יודעת לספר לנו כי (אחת הגרסאות של) ההיסטוריה של החג מתחילה בנשיא ארצות הברית וודרו וילסון, שערך מסיבה לכבוד משפחתו ב-1916 ושבה הושם דגש על האבות. ב-1924 קלווין קולידג' המליץ להפוך זאת למנהג. ב-1966 לינדון ג'ונסון קבע כי יום האב ייחגג ביום ראשון השלישי ביוני, ורק כשריצ'רד ניקסון התמנה לנשיא, החג הוכרז כחג רשמי במדינה.
אז למה דווקא ביום האב בוחר הגרסונייר לדבר על
סופיה קופולה? ואיך באמת אפשר לדבר בגרסוניירית על סופיה קופולה? הרי כל כולה קופולה מזוקקת, תמימות ילדותית, נשיות ענוגה וסטייל אינסופי. חומרים שמהם עשוי כל בלוג נשי אפשרי.
אפשר כמובן לדבר על האב המייסד (פ"פ), על האח המוכשר (
רומן), על הבעל השרמנט (תומס מר, סולן
פניקס) אבל הגרסונייר רוצה דווקא להתמקד בטריילר לסרטה החדש, שמוקדש לכל האבות הצעירים בקהל.
סטיבן דורף מגלם כוכב הוליוודי צעיר שמגלה אי אילו תובנות חדשות על החיים, אחרי שנאלץ לבלות עם בתו היפה (אל פנינג) העונה לשם הקסום קליאו. הטריילר יצליח לרגש את חובבי הז'אנר (והגרסונייר ללא ספק שם), שיאלצו לחכות לדצמבר עד שיעלה הסרט לאקרנים.
פס הקול בסרט יהיה כמובן של
פניקס, אבל אם אהבתם את המוזיקה בטריילר, תצטרכו לחזור אחורה בזמן לכ
יסוי מצויין של הסטרוקס את עצמם. יום האב שמח.
עוד פוסט על דירת הרווקים (gar·çon·nière) האולטימטיבית, והפעם: יצירה רטרו-עתידנית מבית היוצר של ווס אנדרסון ורומן קופולה. זה אמנם נגמר בפרסומת לסטלה ארטואה, אבל למי אכפת, הגרסונייר בדרך לעוד קוקטייל מרטיני מלוכלך. (ותודה למישל הג'נטליידי).
רשומות
