שבט אנדרסון

ווס אנדרסון. Moonrise Kingdom. סרט חדש. צריך להגיד עוד משהו? אהה, אפשר לצפות ללא מעט מדי-צופים (בעניין המדים, אפשר להציץ בפוסט ישן), הרבה זוגות של משקפיים קוליים וטילדה סווינטון אחת. הגרסוניירים לא יכולים לחכות כבר. ווס, תעשה לי סרט.

עוד פוסטרים הורסים של הסרט אפשר לראות כאן, ובינתיים, שוט ווס אנדרסוני לסיום:

העתיד יוסווה חלקית

מתוך האינסטגראם של ניק ווסטר

ניק ווסטר המניאק (כבר כתבנו עליו כאן לא מזמן) פרסם באינסטגראם שלו השבוע תמונות מקסימות מפיטי, יריד אופנת הגברים מפירנצה, ובין שלל התמונות שלו צדו את עינם של הגרסוניירים אסופת מכנסיים קצרים בצבעי הסוואה בוהקים, שהוא עיצב יחד עם חברת Orlebar  Brown, חברת הריזורט הבריטית.

מתוך האינסטגראם של ניק ווסטר

הרומן של ווסטר עם קמופלאז', מסתבר, הוא ארוך שנים. בהקדמה לפרויקט "The Complex Guide to Cameo" הוא כותב, "אני אוהב את הרעיון של שילוב סרטוריאלי בין מדי צבא לבלייזר טוב. קמופלאז' מתפקד כמעט כמו צבע אחד. אלה המדים המושלמים, אפשר ללבוש אותם בכל צורה וכמעט תמיד זה נכון".

ניק בקמופלאז' אופייני

בעוד מעיין גולדמן תוהה מה צופן העתיד ומה יודעים מעצבי האופנה על המחר (בפרויקט האופנה המקסים שלה במוסף), הגרסוניירים שואלים האם טרנד צבעי ההסוואה מרמז על העתיד שצפוי לנו בקרוב, ואיזה צבעי הסוואה צריך ללבוש כדי לשרוד בזמנים המאיימים שכנראה הולכים ומתקרבים.
 

מוטה גור והצנחנים צופים על הר הבית. משמאל: מדי הסוואה מסוג French Lizard שהיו בשימוש הצבא הישראלי, שכנראה קנה עודפים מצבא ארצות הברית וצרפת.

סוגיית צבעי ההסוואה היא אחת מהמרתקות בהיסטוריה של האופנה והצבא. חיפוש מהיר בגוגל שולח לעשרות סוגי מדי הסוואה שקשורים למדינות, צבאות, זמנים ואירועים כאלה ואחרים. הנה מבחר קטן מצבעי ההסוואה שכדאי כבר עכשיו לאמץ, כי המחר, כידוע, מעונן (שלא לומר מוסווה) חלקית.

חייל אמריקאי בהסוואה בנוסח "עור צפרדע"

מדי "עור הצפרדע" נולדו בשנות הארבעים של המאה הקודמת והיו בשימוש הצבא האמריקאי במלחמת העולם השניה, בעיקר בחזית היפנית באוקיינוס הפסיפי. דווקא השימוש בצבעים האלה גרמה לבעיות בנורמנדי, כשהמדים גרמו לבלבול בין הכוחות הגרמנים והאמריקאיים, והמדים נזנחו לטובתם של צבעי הסוואה אחרים.

צבעי הסוואה בנוסח "עלי גפן"

אחרי מלחמת העולם השנייה החלו מדי ההסוואה לעשות מעבר גם לבגדים אזרחיים, בעיקר עם עודפי מלאי של הצבא והתפתחות ציוד לשעות הפנאי, כמו בגדים לציד למשל. מדי "עלי הגפן" הומצאו ב-1948 על ידי המעצב הראשי של חברת ציוד פנאי כזה ונכנסו לשימוש מוגבל על ידי כמה יחידות במלחמת ויאטנם, כמו גם בשימוש אזרחי.

מדי הסוואה בנוסח "עור נמר"

גרסה אפריקאית משנות השמונים, שהיתה נפוצה בקונגו ובמדינות אפריקאיות אחרות, ונועדה לזיהוי דווקא, יותר מאשר להסוואה.

מדי הסוואה בנוסח "לילה מדברי"

מדים שהונהגו בצבא ארצות הברית בזמן מלחמת המפרץ ונועדו להסוות כוחות בשעות הלילה. המדים יצאו משימוש בגלל התפתחות בציוד ראיית לילה, אבל נראים - בעיקר בגלל שימוש בשני צבעים בלבד - כמו פאטרן ראוי לשימוש אזרחי.

הדור החדש של מדי ההסוואה - הסוואה דיגיטלית

החל מ-1995 החל צבא ארצות הברית להשתמש בדגם Cadpat שהומצא בקנדה - גרסה מפוקסלת של מדי הסוואה, שמחקרים גילו שהוא השימושי ביותר. אמנם הצבא הסובייטי כבר החל להשתמש בסוג כזה של צבעי הסוואה עוד במלחמת העולם השנייה (!), אבל זו היתה הפעם הראשונה שמדי הסוואה עוצבו בעזרת מחשב ונכנסו לשימוש נרחב.

עולים על מדים

חברת התעופה איר-טהיטי פרסמה לאחרונה שלרגל חגיגות העשור, מותג האופנה היוקרתי בלנסיאגה עיצב מחדש את מדי הדיילים והדיילות (ומדי הטייסים, טייסי משנה וכל הצוות הטכני).
התמונות שהגיעו מאותה ידיעה לעיתונות היו קצת מביכות, מין שמרנות אלגנטית עם נגיעה טהיטית. מזל שהיה מי שבדק את העניין לעומק (ותודה לידידינו במומנט) והבהיר כי נסיך האופנה החביב, ניקולא גסקייה, המעצב הראשי של בית האופנה הצרפתי לא ממש אישר את העיצובים האלו. הוא אפילו לא קשור אליהם. מדובר מחברת משנה בשם "בלנסיאגה יוניפורמז" שממש לא שייכת לבית האופנה המקורי. עדיין, הגרסוניירים ישמחו לחופשה בטהיטי...

בעולם המלונאות, לעומת זאת, טרנד שיתופי הפעולה עם מעצבים כבר קיים שנים רבות. לאחרונה רשת אייס הוטלס הגדילה לעשות כשבסניפה הניו-יורקי הוחלט לעצב מחדש את תלבושות העובדים אבל לא לעבוד עם מעצב אחד - אלא ליצור קולקצייה שלמה ומגוונת. בתור מלון אורבני, החי ובועט בלב הסצנה הקריאטיבית בניו-יורק ,החליטו במלון לנסות לשקף את הסטייל האופנתי של התפוח הגדול, ובפעולה אוצרותית קנו בגדים ואקססוריז ממעצבים שונים. (מעניין יהיה לראות שיתוף פעולה כזה אצלנו, למשל בין מזון רוז' להוטל מונטיפיורי...)
הדורמנים של המלון יכלו לבחור בין נעלי קונברס שעוצבו במיוחד עבור הרשת, או דוק מרטינס קלאסיות שחורות. הביגוד כולל גם ג'ינס של חברת ליווייס וחולצות איכותיות של ל.גמברט, שיצרו גם את מלבושי החדרנים והחדרניות.
החברה הסרטוריאליסטית הניו-יורקית קוטו עיצבה עניבות מיוחדות לעובדי המלון, יש גם קרדיגנים של יוניקלו ולהשלמת המראה נקנו תפסני עניבות מיוחדים של סרפס טו איר. הגרסונייר כבר שולח קורות חיים.