ג'יל סנדר איז אין, והגרסוניירים מוכרחים להודות שזה מרגש. המעצבת שחזרה לבית האופנה שנושא את שמה הציגה ביום הראשון של שבוע האופנה המילנזי, והתמונות משם, איך לומר בעדינות, לא ממש מרשימות. אמנם מצד אחד מדובר באותו מינימליזם סנדרי, שהיה כה יפה לפני יותר מעשור, אבל נראה מעט קפוא על שמריו.
למעט כמה הדפסים גרפיים יפהפיים, מעילים סנדריים שהגרסוניירים יכולים לחלום עליהם ואותו שילוב כחול ושחור שכה חזקים בעונות האחרונות (זוכרים, כחול ושחור זה הצבע שלי?) - הקולקציה נראתה כמו צעידה בטוחה לעבר גזרות וצבעים מוכרים לעייפה, עם כמה אסונות אופנתיים בדמותם של מכנסיים נמוכים מעט מהברך ומדולדלים באופן לא מובן.
למעט כמה הדפסים גרפיים יפהפיים, מעילים סנדריים שהגרסוניירים יכולים לחלום עליהם ואותו שילוב כחול ושחור שכה חזקים בעונות האחרונות (זוכרים, כחול ושחור זה הצבע שלי?) - הקולקציה נראתה כמו צעידה בטוחה לעבר גזרות וצבעים מוכרים לעייפה, עם כמה אסונות אופנתיים בדמותם של מכנסיים נמוכים מעט מהברך ומדולדלים באופן לא מובן.
מצד שני, זו הקולקציה הראשונה שהציגה המעצבת, והגרסוניירים מוכנים לסלוח (כאמור, כמה ז'קטים יכולים לשנות את דעתם במקרה הצורך) עד החורף הבא.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה