קולנוע וטלויזיה הם השראה מצויינת לאופנה, אבל חוץ מהקנון הרגיל של הגרסוניירים (אף מילה על "מד מן" או סרטים מהפיפטיז), הזדמן להם להיתקל בשתי קלאסיקות שדורשות הצצה נוספת, גם מעבר לעניין הנוסטלגי שהן מעלות.
הראשונה, "דאלאס", סדרת הטלויזיה המיתולוגית (גרסונייר אחד היה יושב עם אמא שלו כל יום ראשון וצופה במופת), שלבד מהיותה הטלנובלה הראשונה בישראל, היא גם מציגה גלריה של אנשים עם טעם טקסני דרומי, מהסוג שרבים זילזלו בו, שזוכה לעדנה לא קטנה מעבר לים בתקופה האחרונה ושיכול להוות השראה מצויינת לאופנה אמריקאית אמיתית, נוסח שנות השמונים. הבלוג המצויין "Archival Clothing" נותן בהם סימנים: "הגברים נעים בין זמש לעור, או שאתה ג'יי.אר ואתה לובש צמר כי זה קלאסיקה של ילד רע...". בנוסף, אפשר לקרוא שם דברים מעניינים על הבדלי מעמדות ובגדים והמלצות על פריטים שיישארו איתנו תמיד (מעיל עור כבש, למשל).
ההשראה השניה קשורה בסרט המופתי "פריז, טקסס" של וים ונדרס (שיצא עכשיו במהדורה חדשה בהוצאה המעולה קריטריון), וגם היא נוגעת לאופנה, מאותו חבל ארץ כמעט. המסע הקולנועי הונדרסי הוא גם מסע אל לב ליבה של אמריקה, והסרט נוגע בכל אותם טרנדים שעושים דרכם לחנויות ביבשת ההיא: ג'ינסים וינטג' מקופלים, חולצות משובצות, נעלי רד-ווינגס ומגפיים מעור. הסרט הוא שירה קולנועית לעולם הולך ונעלם, אבל את הפריטים שהמצולמים שם אפשר לחפש בחנויות המקוונות ובבוטיקים נבחרים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה