המהפכה היפה

רוחות המהפכה האחרונות גרמו לגרסונייר לפשפש בתיקי ההיסטוריה ולמצוא מהפכות אחרות, רחוקות יותר, שגם מעוררות השראה וגם מבקשות לעשות את העולם הזה מקום הרבה יותר יפה וחופשי. "התנועה לשינוי בגדי הגברים" (Men’s Dress Reform Party) קמה ב-1929 בלונדון וחרתה על דגלה סטייל חדש לגברים - נינוח, פשוט ומשוחרר יותר - שכלל העדפם של צווארונים רכים, מכנסיים קצרים, סנדלים ופריטי לבוש קלילים על פני ז'קטים כבדים ומגושמים, צווארונים נוקשים ועניבות חונקות .

Men’s Dress Reform Party

התנועה פרסמה מאמרים על בגדי גברים והקשר שלהם לבריאות גופנית, קראה למעצבים וחייטים לעצב פריטי לבוש גבריים חדשים, השיקה מדי קיץ צעדות ומסעות אופניים כדי שגברים "ייראו וירגישו במיטבם" ועודדה את החברים בארגון לעצב, להמציא וללבוש בגדים נוחים וחדשים שיתאימו לאירוע ויהיו דוגמה לערכים כמו ניקיון, קלילות וחופש. התנועה, יש לציין, שאבה עידוד מתנועות כמו Simple Life של סוף המאה ה-19, שדגלו במציאת פתרונות מודרניים לבעיות של הקפטיליזם והתיעוש וביססו את הסוציאליזם שלהן על אינדיבידואליזם, עבודת כפיים וחירות אישית ורוחנית.

בין שלל ההצעות של התנועה היו דחייתם של בגדים מורכבים ותפורים והעדפתם של בגדים רכים, נשפכים ומשוחררים, כמו הכיוון שאליו הלכה אופנת הנשים באותן שנים. זו גם הסיבה, טוענים חוקרים, שהם נכשלו: הבגדים שהציעו היו "נשיים" מדי, ואילו בגדים אחרים - כמו המכנסיים הקצרים - הזכירו בגדים של ילדי הצופים או תנועות נוער אחרות (התנועה, אגב, שרדה 11 שנים עד 1940). אבל הם גם ביקשו לקבל לגיטימיות ללבוש מכנסיים קצרים במשחקי הטניס ולהגיע לחופי הים בתחתוני סליפ קצרים ולא בבגדי הים המסורבלים והארוכים שהיו נהוגים עד אז. בנוסף, הם דגלו במציאת פתרונות מודרניים בטקסטיל לבגדי הגברים שהיו כבדים, מגושמים וקשים לניקוי וריענון.

"הפסיכולוגיה לימדה אותנו להאמין במודעות, בשכל הישר", אמר אחד הדוברים של התנועה בצעדה הראשונה שהושקה ב-1929, "התחלנו לעשות רציונליזציה לתעשייה, אבל הגיע הזמן לרציונליזציה בבגדים. המוטו שלנו צריך להיות 'בגדים טובים ומבריקים יותר'". 

ההתחלה

אפשר לקרוא את ההיסטוריה של האופנה הגברית דרך הגיבורים שלה, גרסוניירים של כבוד כמו שון קונרי או סטיב מקווין, ואפשר לקרוא אותה דרך פריטי המפתח שבארון שלה, לעקוב אחרי קלאסיקות גבריות כמו מעיל הטרנץ', מכסני הג'ינס או משקפי הטייסים. זה בדיוק מה שהספר החדש, Icons of Men’s Style מאת דיוויד סימס, מנסה לעשות.

האייקונים של סימס הם בגדים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהלבוש הגברי, מכובעי פנמה ועד הטוקסידו. הוא משרטט את ההיסטוריה שלהם, את הפריט הראשון או את העדות הויזואלית הראשונה שהפכה אותם לקלאסיקה, ומדגים בעזרת האנשים, האימג'ים ותחנות התרבות הפופולרית האחרות שעשו את הפריטים למה שהם.

100 שנים של אופנת גברים

ההיסטוריה של אופנת הגברים במאה השנה האחרונה זוכה לספר חדש מהיסטוריונית האופנה קולי בלאקמן. מסאביל רואו לפאנק, ממדים לבגדי היפ הופ - הספר מכיל אימג'ים ואילוסטרציות למהפכה באופנת הגברים ולאנשים שהשפיעו עליה: פייר קרדין, ג'ורג'יו ארמני, ראלף לורן ואחרים. עם דיויד בואי על הכריכה, הגרסוניירים לא צריכים כמעט שום דבר אחר לשנה החדשה.