הגרסונייר, שמשתדל לא לקלקל את שמחת החג המאוס הזה, מפנה את תשומת הלב לדבר הכי רחוק מפסח, יהודים ומכות מצרים ונזכר (שוב) במלך הקוליות, סטיב מקווין, שהשבוע היה חוגג את יום הולדתו ה-80, אם רק היה חי.הארכיון של "לייף מגזין" פרסם לפני כמה ימים תמונות שטרם פורסמו של מקווין מאביב 1963, וכל מה שצריך זה רק לדפדף בתמונות, ללמוד גבריות קולית מהי ולהשתדל לא לטנף את המסך עם מצות וחרוסת. חג שמח, מהגרסוניירים.
רשומות
4 תגובות:
התמונות מרהיבות. במיוחד מרהיב התחביר התקופתי והאקלקטי של החפצים והרהיטים. זה חומר לימוד למעצבי פנים אני אומר.
הכל עובד כשמדובר במקווין: משטיח הנמר ועד הג'ינס. אי אפשר להסביר בדיוק למה (אלא אם כן יש למישהו קצה חוט) - אבל כל מה שקשור אליו הופך להיות קולי ומוצלח.
הזכרון שלי כילד על מקווין היה שלא נותרו עוד הרבה גברים כאלו בסביבה. אבל תמיד היה בו משהו קצת מרוחק, פול ניומן תמיד הוסיף איזה חיוך, גם רדפורד.
הגרסה הבורגנית לשטיח המקוויני: http://www.360seegallery.com/detail/p-0156
הוסף רשומת תגובה