מסכות עצומות לרווחה

היה זה רק בסיום כתיבת הפוסט הנוכחי נזכר לפתע הגרסונייר כי גם הוא בפורים האחרון גילה (מחדש) את כוחה של המסכה. היתה זו מסכה שועלית בדמותו של פנטסטיק מיסטר פוקס (לצד חליפת הקורדרוי ושאריות חיטה בדש) שנתנה אז חופש מופלא ומעניין לדמות החדשה שהשתלטה על הגרסונייר…

אבל בשביל האמן האיטלקי איוואנו אצורי, שהחל את דרכו כאמן גרפיטי (aka Dumbo), המסכה היתה תמיד והיא עדיין - אמצעי אל האמנות. מסכת הגרפיטי שעיצב לעצמו בשנותיו כאמן בחלל הציבורי הגדול, כדי להגן עליו מפני העין הכחולה, שימשה כהשראה לתערוכתו החדשה, שהוצגה במילאנו במהלך שבוע האופנה האחרון.
אצורי פנה לרשימה מגוונת של מעצבי אופנה ידועים, חלקם עובדים עם בתי אופנה גדולים חלקם עצמאיים, לתת את הטאצ' האישי שלהם על פני המסכה הבסיסית שעיצב. בדרך משבוע האופנה בלונדון לשבוע האופנה בפריס, הגיעו כל אנשי התעשייה, חובשי המסכות הטבעיים, לאירוע פתיחת התערוכה שנקראה "One Size Fits All".

המארח - מרסלו בורלון; האמן - איוואנו אצורי

ויויאן ווסטווד

ניל בארט

היידר אקרמןריקרדו טישי

מיסוני

גלויי עיניים - האמן והמוזות

* * *

אחרי מילאנו, נעים עדרי המסכות מערבה לכיוון פריס, לכיוונה של הכוהנת הגדולה קארין רויטפלד. מסיבת ההשקה החגיגית של גליון ה-90 של ווג פריס הפכה לאירוע דקדנטי ומרהיב שללא ספק הפך למיתולוגיה מיידית ויקבל מקום של כבוד בכל ספר תיעודי על אופנת התקופה.

האם הבן ורוח הרויטפלד

ויקטור ורולף (או להפך)

האמיש - המסכה והשפם

מיסייה אנדרה והעזהאדי סלימאן הגיע עם (היד בכיס) ובלי מסכה

סטפן ג'ונס במסכת מראה גאונית (ופראו דיטה)הזבוב המכאני (גארת' פיו)

האביר האפל אוונס

מסכת ג'ייקובס

ז'אן צ'רלס דה קסטלביאק

* * *

טרם הספיק לאוורר את עור פניו ולנשום אוויר צח וכבר נתקל הגרסונייר במסכה חדשה בדמות הפקת האופנה המהודקת והסרטוריאלית להפליא של ווג-הום אינטרנשיונל, סתיו-חורף 2010-2011. למי שמתקשה לנשום: לקחת אוויר זה תיכף נגמר.

* * *
ועד פורים הבא נסתתר מאחורי המסכה של קובריק

סיפור מהפרברים

בגליון יולי של ווג אמריקה חוזר הצלם פיטר לינדברג (בפעם המי יודע כמה) לחלום הפרברים האמריקאי של שנות החמישים, בכתבת אופנה שכותרתה אובססיה מופלאה.
איאן מקגרגור מתחזק זוגיות א-לה-דרייפרית עם נטליה וודיאנובה, ואנחנו (שקראנו את הספר, ראינו את הסרט ונעורנו מהחלום) יודעים איך זה נגמר.

קוקו ז'קט

מגזין ווג פריז האחרון, שנחת לא מזמן בתא הדואר של הגרסוניירים והביא עימו את החורף, נתן את האות לפתיחת פסטיבל קוקו שאנל, המחוות, הסרטים ומי יודע, אולי גם שובו של המיוזיקל (תחשבו 1969, קתרין הפבורן, ברודווי: תחשבו Coco)
בגליון התייחסויות רבות לעיצוביי שאנל שאחת הטובות בהן, הופקה על ידי קארין רויטפלד, עורכת המגזין, דיוות אופנה ואמא של ולדימיר רסטוין רויטפלד (שהוא ללא ספק גרסונייר העתיד שפתח שבוע שעבר תערוכה בניו-יורק אליה הגיעו כולם בלי יוצא מן הכלל). בהפקה מיוחדת התבקשו מעצבים שונים ליצור מחוות לקלאסיקות ידועות של שאנל, והגרסוניירים אהבו במיוחד את גרסתו של בית מרטין מרג'יאלה שלקח את המקטורן הוותיק והמוכר של שאנל, עיבה את קצוותיו בצמר לבן ואת התוצאה ,כמו חצי מהמגזין, צילם קארל לגרפלד.

ניילון לגבר

לפני כשנתיים וחצי מגזין הבנות האמריקאי Nylon הביא הביתה חבר חדש בשם Nylon Guys. השבוע התבשרנו כי המגזין הגברי קיבל סוף סוף אתר משלו, וזה מצוין כי הגרסונייר ממש לא התכוון לעשות מינוי בזמן הקרוב...

ואם כבר מגזיני גברים: מי שעוקב בחרדה אחרי הידיעות לסגור את Men’s Vogue יכול מהיום להירגע אחרי שתאגיד Condé Nast מצא את הדרך לשמור על הוצאתו הסדירה לאור. המגזין ייצא פעמיים בשנה (במקום 10!) וגליון האביב הקרוב יוצמד לישבנו של גליון אפריל של ווג - וזו הפעם הראשונה בתולדות המגזין שהוא מודפס עם שער אחורי. למי שממש מעוניין (ולקוראי דה-מארקר...) מחיר פרסום עמוד מודעה בגליון הגברים יעלה כ- $52,340, שזה פחות מחצי מהמחיר בווג נשים או ב GQ.