גברים בשאנל

אפשר לסמוך על הצוות לגרפלד את רויטפלד שיחגגו את הז'קט השחור המפורסם של שאנל בסטייל, איפוק וגלאם. וכך התקבצו להם לפרויקט מיוחד כוכבים מעולם הספורט, המוזיקה, הבידור והאופנה כמובן, כשכל אחד מקבל עליו את עול הז'קט השחור, המיתולוגי, במגע של רויטפלד ובמבע של קארל.

הז'קט המפורסם של קוקו כבר מזמן לא היה כל כך גברי, הגרסוניירים זוממים.

היידר אקרמן

ולדימיר רסטוין רויטפלד

וואריס אהלווליה

תיאופילוס לונדון

אלכסנדר וואנג

ילד של שאנל

אם במופע ההוט קוטור האחרון של שאנל היה זה בפטיסט ג'יאבקוני במסכת אריה שהיווה את האתנחתא הסוריאליסטית - הרי שהשבוע, במהלך תצוגת האופנה של שאנל, העלה קארל לאגרפלד למסלול גור אדם אמיתי.

היה זו הדסון, בן השנתיים, בנו של הדוגמן ברד קרוניג (שעבד שנים רבות עם לאגרפלד) שזכה בז'קט שאנל למידותיו - מראה תואם לזה של אביו. גרסוניירצ'יק.

יום הולדת שמח מר סנופי

בשנה הבאה יחגוג מר סנופי, כבר לא גור, את יום הולדתו ה-60, ולפי ההכנות והמסיבות המוקדמות זו הולכת להיות שנה עמוסה במיוחד לצ'ארלי בראון.

בחודש האוקטובר האחרון ערך שבוע האופנה בטוקיו הומאז' לכלבלב החביב על כולם בתערוכה מיוחדת, לה התגייסו מיטב המעצבים והמותגים, שסוף סוף הלבישו את סנופי (ואת סנופית). זהירות, תמונות מתוקות:

הטרנד החדש בעיצוב הבית 2010: אופנה גברית נשית

הפעם האחרונה שהגרסוניירים נכנסו לחנות סידקית היתה כשהם חיפשו את אותם פלסטיקים מוזרים הנכנסים לצווארונים ונקראים collar stays (אגב, הם גם מצאו את מבוקשם שם - סיבה מספקת להיאבק על הישארותן של חנויות מסוג זה בנוף האורבני המשתנה שלנו). בכלל, העולם-הולך-ונעלם של חנויות הסידקית הזכיר להם שחנויות הקשורות לביגוד גברי, לתפירה בסיסית ולכל אותם פריטים קטנים המשלימים/הכרחיים לארסנל הלבוש הגברי כבר לא נמצאות בסביבה. סידקית, גלנטריה, ובאנגלית "Haberdashery" - אותן חנויות שבאמריקה היו יותר מהכל חנויות לאביזרי לבוש גבריים (כפפות, כפתורים, עניבות ושאר פריטים גבריים) - הולכות ונעלמות מהרחוב העכשווי, ומפנות מקום לאופנת רדי-מייד זולה המותאמת לכולם (אבל בעצם לא מתאימה פיקס לאף אחד).

הם שמחו לגלות שהעולם הקסום של חנויות כאלה, שניחוח בתי כלבו ישנים, מוכרים מבוגרים וחוטים פרומים נודף ממנו -הולך להיות הטרנד הבא בעיצוב הבית, שזוכה כבר לשם "Haberdas-her" .
בלוג העיצוב אפרטמנט-ת'ראפי טוען שמדובר במגמה שאותה התחילה קוקו שאנל במאה הקודמת, והיא קשורה בערבוב בדים ודוגמאות גבריים עם צורות, צבעים וטקסטורות נשיות. בסדרת כתבות הסוקרות את הטרנדים הבולטים בעיצוב הבית, הם מתארים סטייל שבו אלמנטים שנחשבים גבריים יותר כמו טוויד, פפיטה ופלייד מתערבבים עם צורות, צבעים וטקסטורות שנחשבות נשיות יותר, כמו פולקה דוטס ותחרה.
עוד על הטרנד אפשר לקרוא כאן.

קוקו ז'קט

מגזין ווג פריז האחרון, שנחת לא מזמן בתא הדואר של הגרסוניירים והביא עימו את החורף, נתן את האות לפתיחת פסטיבל קוקו שאנל, המחוות, הסרטים ומי יודע, אולי גם שובו של המיוזיקל (תחשבו 1969, קתרין הפבורן, ברודווי: תחשבו Coco)
בגליון התייחסויות רבות לעיצוביי שאנל שאחת הטובות בהן, הופקה על ידי קארין רויטפלד, עורכת המגזין, דיוות אופנה ואמא של ולדימיר רסטוין רויטפלד (שהוא ללא ספק גרסונייר העתיד שפתח שבוע שעבר תערוכה בניו-יורק אליה הגיעו כולם בלי יוצא מן הכלל). בהפקה מיוחדת התבקשו מעצבים שונים ליצור מחוות לקלאסיקות ידועות של שאנל, והגרסוניירים אהבו במיוחד את גרסתו של בית מרטין מרג'יאלה שלקח את המקטורן הוותיק והמוכר של שאנל, עיבה את קצוותיו בצמר לבן ואת התוצאה ,כמו חצי מהמגזין, צילם קארל לגרפלד.