חברים של אמי

כמו כל סיפור טוב, גם זה מתחיל בבוקר סתווי, קר ושטוף שמש, בבית קפה ברחוב צדדי בפריז. בבית הקפה "קלאוס" (14 rue Jean-Jacques Rousseau)  אפשר למצוא את ארוחת הבוקר הטובה בעיר (עם מוטיבים של הפרוישטיק הגרמני) ולפגוש לא מעט אנשי תעשיית האופנה, חברים של הבעלים קלאוס אסטרמן (שעזב את עבודתו בז'יבנשי כדי להתמקד בעסקי ארוחת הבוקר).
 

בביקור האחרון בפריז (בוקר סתווי, קר ושטוף שמש), לצד התה הירוק והסקונז, הכיר הגרסונייר את המעצב אלכסנדר מתיוסי, שבאמצעות המותג החדש שלו, עם השם החברי AMI, מחזיר את השיק לגברברי פריז.
את בגדי AMI אפשר למצוא כרגע במספר מועט של חנויות בפריז ומעכשיו גם בברני'ז בניו יורק. GQ האמריקאי מפרגן בכתבה אוהדת ובמקום תמונות שבלוניות של דוגמנים, קבלו בבקשה את ההשראה האמיתית של מתיוסי: חברים.

מטונומיה מון אמור

והפעם במדור "לידיעת הנוסעים לפריז" - האמנית ויקירת הגרסונייר, עמית ברלוביץ, פתחה זה עתה תערוכה חדשה בגלריה Mor · Charpentier שבאזור המארה.

בתערוכה הנקראת:(Métonomie(s מציגה ברלוביץ בפעם הראשונה צילומים ועבודות וידיאו תחת קורת גג אחת (ומכאן אגב, באמצעות הסבר סמנטי משכנע, נובע שם התערוכה). 

אירוע פתיחה מאוחר יתקיים ב-19 בנובמבר והתערוכה תוצג עד ה-23 נובמבר.

את הטקסט הנפלא שמלווה את התערוכה כתבה הדס מאור והוא מסתיים בציטוט חד ומדויק שמזקק את העדינות, הרגישות והתבונה שבעבודות של ברלוביץ:

"אהבה זו הרסה אותו, משום שהקדימה את ידע האהבה. היה זה כאב בלתי מוגדר, עז, שאין כל תרופה נגדו, תשוקה טהורה ללא מין וללא תכלית"

ז'אן קוקטו, הילדים הנוראיים, 1929 

(מצרפתית: אביטל ענבר)

Jean Cocteau, Les Enfants Terribles, 1929

 

 

שרבט לי חליפה

דריס ון נוטן, אביב קיץ, 2012

המאייר חביב הגרסוניירים, ריצ'רד היינס, נשלח על ידי T Magazine של ה"ניו יורק טיימס" לסקר את יריד האופנה בפירנצה ואת שבועות האופנה במילאנו ובפריז. מי שעוקב אחרי בלוגו הנהדר What I Saw Today יזהה מיד את טביעת ידו הבטוחה והמדוייקת של היינס ואת יכולתו להעביר הבעה וסטייל באיורי אופנה.

אנג'לו פלאקבנטו

מיסטר מורטהברך מכופפת במידה הנכונה

החבורה של ברונו קוצ'ינלי

האהבה לא גרה כאן יותר

הגרסוניירים אוהבים מדי פעם להציץ לבתים של אחרים. זו לא רק האובססיה של טוד סלבי, אלא מהות קיומו של בלוג הנקרא "gar·çon·nière: דירת רווקים".

אז על איזו בית מדובר אתם שואלים? זוכרים את הסרט "איב סאן לורן - אמנות של אהבה"? ‫(‬אין מה לעשות "L'amour fou" הוא השם המושלם). אז הלוקיישן המתועד, דירתם היפה והמיתולוגית של איב סאן לורן ופייר ברז'ה, מוצעת בימים אלו למכירה (ותודה למיסייה ביטון על טיפ-קוטור).

הדירה המרווחת, מרובת החדרים ובעלת הגינה המושלמת, נמצאת ברובע השביעי והאלגנטי של פריס, שם גר סאן לורן מ- 1972 עד 2008. אם אתם עדיין מתלבטים אם לקנות את הנכס המונומנטלי הזה, אולי תשתכנעו מהפירוט באתר של חברת הנדל"ן שם מצויין שיש גם Hall with cabinet of curiosities. הגרסונייר מתחיל לארוז.

עוד לקרוא? מועדון הג'נטלמנים מציג קווים לדמותה של דירת הרווקים.

השועל והקרדינל

הקרדינל רישלייה, או בשמו המלא ארמן ז'אן דו פלסי, דוכס דה רישלייה, היה שרו הראשי של המלך לואי השלושה עשר (מאה ה-17), גרסונייר דת אריסטוקרטי שאהב ללבוש גלימות אדומות ונודע באמצעים הטוטליטריים שיישם על מנת לצבור עוצמה פוליטית (זה מתחיל, אתם יודעים, בצינזור העיתונות, איסור על דיונים פוליטיים ונגמר בהוצאה להורג של מתנגדים).
אבל המורשת של רישלייה היא לא רק מקיאוולית באופיה, הקרדינל מופיע גם כאחת הדמויות המרכזיות ב"שלושת המוסקטרים" (נכון, גם שם הוא לא יוצא ממש טוב) והרחוב על שמו בפריס, לפני המהפכות האורבניות של הברון האוסמן, היה המרכז השיקי של תעשיית האופנה הצרפתית.

היום משמש הרחוב בעיקר כמעבר בין הפאלה רויאל עם שלל החנויות הנפלאות בו לבין פסאז' גלרי ויויאן, עטור תהילת העבר, ועבור הגרסונייר, יותר מהכל, רו דה רישלייה הוא הרחוב של קיצונה, המותג הצרפתי האהוב.
אז לידיעת הנוסעים לפריס: האביב ועימו פרטי הקולקציה החדשה של קיצונה: "The Reporter" הגיעו לחנות. הקולקצייה שואבת את השראתה מדמותו של ג'ק ניקולסון בסרט "The Passenger" של מיכלאנג'לו אנטוניוני, וממשיכה את החיבור הנפלא בין האובססיה הפרפית של מעצבי הבית לבין שיק פריזאי נונשלנט.

ואם זה לא מספיק, אנשי בית קיצונה (ונראה אתכם מבטאים את שמם במהירות: Gildas Loaëc & Masaya Kuroki) השיקו בימים האחרונים שתי קולקציות קפסולה מיוחדות. האחת בשיתוף מגזין מונוקול ובמרכזה חולצת אוקספורד בגווני תכלת או לבן, עם כיס בחזה, וכיס בכיס (לרכישה בחנות המקוונת של מונוקול) והשניה, מפתה לא פחות, עם האתר The Corner‪.‬com והיא כוללת חולצות פולו, מכנסי ברמודה וקרדיגן אפור.

חוץ מזה אפשר גם לרכוש 'ז'קט הצלה' הנמכר בלעדית בקולט, שהוא גרסה נוספת לז'קט הוורסיטי שהוזכר פה לא מזמן, עם שבעה שועלים (קיצונה=שועל ביפנית) כגלגל הצלה וכל הכנסותיו קודש לצלב האדום היפני.
ועוד חדשות ממש טובות לסיום (לכל אוהבי נעלי הבד הלבנות באשר אתם) הסניקרז הראשונות של בית קיצונה מחכות לכם ברחוב דה רישלייה, צחות כשלג, קלות כ-בד ומייד אין ג'פן.

בנעליים של שינדלר

הצצה לפרויקט מרתק של גרסונייר חבר (וגרסונייר על!) בשם פליקס בוריכטר, המציג בימים אלו תערוכה בפריס המחברת בין ארכיטקטורה לאופנה, בין וינה ללוס אנג'לס ובין פוליטיקה לאהבה.

בוריכטר, מייסד ועורך של מגזין האדריכלות הנחשב PIN UP (וגם כותב למגזין T של ה"ניו יורק טיימס") שהה בשנה האחרונה לצורך הפרויקט, יחד עם האמנית שרה אורטמאייר, ב"בית שינדלר" המפורסם בלוס אנג'לס.
רודולף שינדלר, שתכנן את הבניין (ואף גר בו עם אשתו עשרות שנים עד למותו) היה מחלוצי המודרניזם בארכיטקטורה, נולד בווינה ב-1887, עבר לשיקגו ב-1914 ומשם ללוס אנג'לס בהזמנת פרנק לויד רייט. עד היום נחשב בית שינדלר למבנה מגורים חדשני ונועז, המיועד לשני זוגות (או שתי משפחות) כמעט כל הרהיטים בו מובנים בקירות, יש בו ארבעה חדרי סטודיו ושני חדרי שינה המחוברים על ידי ארון קיר. (עוד על הבניין - פה)

אחרי תקופה של מגורים בבית (הידוע גם כ- Kings Road House) שבווסט-הוליווד, אספו בוריכטר ואורטמאייר סדרה מרתקת של דימויים מעולמו המקצועי ומהביוגרפיה האישית של שינדלר לצד אלמנטים רגשיים מסיפור הזוגיות המורכב עם אשתו פאולין.

בעקבות החיבור המיוחד של ג'נטלמן וינאי (שהיה לו חייט צמוד וגינוני לבוש אירופאיים) עם מדינת קליפורניה השמשית, הזמינו בוריכטר ואורטמאיאר את מעצב הנעליים (והאמן העכשווי) ליאונרד קאלקה לעצב עבור התערוכה זוג נעליים בהשראת אומנות מלאכת היד הווינאית והארכיטקטורה הפתוחה של לוס אנג'לס.

התערוכה XXX תוצג עד ה - 18 בפברואר ב-Brachfeld Gallery

78 rue des Archives
Paris

הקורמורנים של עולם האופנה

עשרים שנה אחרי מלחמת המפרץ ותמונות הקורמורנים המסכנים מכוסי הנפט מזכירות לגרסונייר את הדימויים שצצים בימים האחרונים מבית האופנה תיירי מוגלר תחת ניהולו הקריאטיבי החדש של הוונדרקינד: ניקולא פורמיקטי.
מחר, יום רביעי, (שעה 19:00) תחשף הקולקצייה החדשה של מוגלר, ביום הראשון של שבוע אופנת הגברים בפריס ואם לשפוט לפי ההיסטוריה הקצרה והמבריקה של פורמיקטי מובטח לנו מבט רענן על אופנה, סטייל וכמובן: ליידי גאגא אחת על הפסנתר.

קבינט של סקרנות

הספידו אותה, טענו שנהייתה לקרקס שעשועים מסחרי בלי שום אמירה תרבותית או פשוט הפכה למלכודת תיירים יפנים משעממת. אבל החנות הפריסאית קולט, שגם המקטרגים מכתירים אותה כמיתולוגיה עכשווית, ממשיכה ליצר חיבורים מעניינים ובמיוחד עכשיו בקדחת חג המולד, עם השקת הפרויקט המבריק של העיתונאי תומס ארבר: Cabinet of Curiosities. (עוד פרטים על המושג: כאן)

אמנים ומותגים רבים משתפים פעולה בניצוחו של ארבר ומגישים לקהל צמא השופינג קופסאות הפתעות עם בגדים, אמנות וכל העולמות שביניהם.

אחד הפרויקטים המוצלחים במיוחד שייך למעצב/במאי/הפרסונה הניו יורקית אלכסנדר אולך שבחר לרכז את האקססוריז החשובים לגבר במסגרת עץ לבנה עם מדורים מיוחדים לפפיון, שלייקס, עניבה, מטפחת ופנקס.

מסקנות:
1. הגרסונייר חזר להסתקרן.
2. הקבינט יוצג בחנות עד סוף החודש. וזה עוד לא הרבה זמן.

מערת הדריס

לא הספיק הגרסונייר לחזור מפריס וכבר נתקף הוא מחדש בתאוות הנסיעה. במיוחד אחרי ששמע כי אמן הטקסטיל הבלגי, המעצב דריס ון נוטן, פתח חנות גברים חדשה ברובע השישי, מרחק באגט מהסיין.
החנות, שממוקמת בחלל של גלרייה לשעבר משנות השבעים שבה מכרו פריטי יוקרה עתיקים ואמנות אפריקאית, נשארה בחלקה מרוהטת בגיבוב אקלקטי ומהפנט של פריטים מהמאה ה-18, ה-19 וה-20 (כתובת: 9, quai Malaquais).

ולמי שרוצה להיזכר מה בעצם עומד למכירה, בין כל האובייקטים הללו, מוזמן ליהנות מהסרטון הבא:

Dries Van Noten - Autumn / Winter 2010 from Très Bien Shop on Vimeo.