מן אין ג'פן

חנות האונליין המופלאה Eight Hundred Ships מציעה מבחר קלאסי ונדיר של עותקים נדירים ‫(‬ומעלפים‫) של מגזיני אופנה גברית יפנים, משנות השבעים‫‬, כ- Men’s Club magazine ואחרים.

בגליונות הישנים (והמעלפים כבר נאמר?) ניתן לראות את האובססיה הידועה של היפנים לתרבות ולאופנה מערבית, במיוחד לתת התרבות של ה"אייבי ליג", עם לא מעט תמונות מספרו המיתולוגי של ‬טרויושי ‫האיאשידה‬ "‬טייק‫ אייבי" ומתוך הספר "אייבי אילוסטרייטד" של קזאו הוזומי.

ארבעים שנה אחרי הופעת הגליונות הנדירים הללו נמשכת הקריאה המרתקת של התרבות היפנית את זו המערבית, עדכונים מהחזית אפשר לקרוא בכתבה המרתקת של ה"וול סטריט ג'ורנל" - Made Better in Japan.

שו Boat?

סטודנטים בריטיים בחליפות פנאי, חותרים במדי נבחרות יפהפיים ונוף פסטורלי מושלם מככבים בכתבה מ-1958 במגזין לייף על מרוץ הסירות של קיימברידג', שמתרחש בכל שנה בשבוע האחרון של מרץ. הבלוג המצויין a continuous lean מדווח על המירוץ ועל התיעוד המופלא שלו מאביב 1958 ומספק כמה רגעי נחת קיסוסיים לחובבי ביגוד הפנאי וקוקטייל עם בוגרי אוקספורד.

המירוץ ה-157 שהתרחש היום הסתיים בניצחון של אוקספורד, אם תהיתם.

Rugged Take

מה אפשר לעשות כשהמגזין האהוב עליך בעולם נקרא "Free & Easy" - אבל הוא ממש לא בחינם, וגרוע יותר, מאוד קשה למצוא אותו? גיליון פברואר של המגזין היפני שוב הצליח להרטיט את הגרסונייר, שמוצא בין דפיו השמנים אוצרות מהקמפוסים ביפן של שנות השישים והשבעים וספיישל על המראה המחוספס.

כמיטב המסורת, המגזין מציג שלל של תמונות והשראות, מדריך פרקטי לקורא החמדן ואיורים מקסימים ששופכים אור על הצד האפל של אופנת האייבי ומציגים את ה-Rugged Ivy. יותר בארון של מרלבורו מן, פחות בזה של בנג'מין בראדוק. הלוק המחוספס החדש נשען על מסורות של אופנת ציד וביגוד פנאי אחר, קטלוגים אמריקאיים מהסבנטיז ובוץ שיבש על מגפי הגומי של L.L.Bean. יותר מהכל, כרגיל, מה שמעניין הוא איך היפנים מגדירים טוב יותר מכולם את הלוק האמריקאי האותנטי, מפרקים אותו ומצליחים להמציא אותו מחדש כל פעם מחדש.

שחור הוא הקיסוס החדש

סטריט אטיקט, בלוג אהוב של צמד אפרו אמריקאים מהברונקס, השיק פרויקט חדש ומסקרן בשם "The Black Ivy", שעושה הומאז' לקולג'ים השחורים הראשונים שסללו את הדרך לקהילה באמריקה ומתקן את הלובן הנשקף מכל אופנת האייבי ליג והספר המדובר "Take Ivy", שבין דפיו אפשר למצוא שחור אחד בלבד (חפשו בעמוד 83). הלוקיישנים האותנטיים והלבוש הפרפי העכשווי הופכים את הפרוייקט לממתק שחור ומרתק, הבנים נראים מצויין והשחור מעולם לא נראה טבעי יותר. הגרסוניירים בעד אפליה מתקנת.

The Black Ivy from Street Etiquette on Vimeo.

שובו של הפרפי

הציטוט החביב שהפך למותג "קנו לעצמכם מתנה לחג" מקבל בימים אלו משמעות מיוחדת, כשאחד הספרים שהגרסוניירים חיפשו בכל מקום, יוצא מחדש לאור. הספר, Take ivy, שיצא לאור ביפן באמצע שנות השישים (וכבר דווח כאן כי ברוב נדירותו הוא נמכר בסביבות 2000 דולר), זוכה לראשונה למהדורה רשמית בשפה האנגלית (הוצאת Power House).

מאחורי יצירת המופת הזו, מסתתר ג'נטלמן יפני בשם קנסוקה אישיזו, שב-1965 יזם את הוצאתו של ספר המתעד את הווי החיים באוניברסיטאות אייבי ליג אמריקאיות. במרוצת השנים השפיע הספר על האופנה היפנית בשנות השישים והשבעים והפך לאחד מספרי הסטייל הגברי המשפיעים בעולם. ב-2006, אגב, יצאה מחדש ביפן, מהדורה מצומצמת, של הספר, שנחטפה מהמדפים (ונמכרה, כאמור, באלפים) ומהיום, האחרון בחודש אוגוסט 2010, אפשר יהיה להשיג את הספר בחנויות הספרים המקוונות, הקרובות לביתכם.

לכבוד החגיגות: הבלוג אייבי סטייל סוקר את חייו המרתקים של קנסוקה אישיזו, אולי האיש החשוב ביותר בהיסטוריה של האופנה היפנית אחרי מלחמת העולם השניה, לפני שהוחלף על ידי ממשיכי דרכו: מייאקי, קוואקובו ויממוטו.

המגזין Racked מראיין את אד הילד, סטודנט באותו תקופה (בתמונה למעלה - מספר 1968) שהונצח באחת התמונות הטובות והחזקות ביותר בספר. המרואיין לא ממש זוכר את הצלם ואת הרגע, אבל מספר על חיים, שהיום נראים כל כך רחוקים, לפני עידן הג'ינס.

בחלומי חזרתי לימי הקולג'

הטרנד הכל-אמריקאי קיבל גושפנקה סופית השבוע כשגם ה"ניו יורק טיימס" הקדיש כתבה לא קטנה (באיחור מאוד לא אופנתי) לאחד הנושאים החמים ברשת: הלוק האמריקאי הפרפי, זה של ה"אייבי ליג" (Ivy Leauge), שמשמש כבר זמן מה השראה לכל כך הרבה מעצבים, קובעי טעם וצעירים ברחבי העולם המחפשים תקופות נוסטלגיות שמהן אפשר לשאוב סגנון ולבוש. את הכינוי "פרפי" (שמקורו ב"preparatory" או "prep school" - אותן מכינות / בתי ספר שילדים מהחוף המזרחי היו הולכים אליהם כדי להתכונן לקולג'ים היקרים שההורים שלהם קיוו שאליהם יתקבלו) הכניס לשימוש דווקא אריך סגל (האיש שכתב את "סיפור אהבה", אולי סרט הפרפיות האולטימטבי הראשון) שהגדיר כפרפי כל מי ש"מתלבש באופן מושלם בלי להתאמץ... ומתנהג לפי הכללים בלי להתכוון לכך".

המראה הפרפי, המורכב מכמה אבני יסוד, כולל: ז'קטים קלילים כחולים, חולצות כפתורים, עניבות מפוספסות, מכנסי חאקי/צ'ינו, חולצות פולו, סוודרים עם וי/קרדיגנים (סריגים תלויים ברישול מוקפד על הכתפיים עדיפים כמובן), נעלי סירה (boat shoes), מאדראס ומכנסיים לבנים בקיץ. חברות ותיקות כמו "ג'יי. קרו", "ברוקס בראדרס", "ראלף לורן", "אל.אל. בין" ואחרות בנו חלק גדול מהקולקציות שלהן על הלוק הזה, ועכשיו - כשהטרנד בעיצומו (ולא בפעם הראשונה מאז הסיקסטיז) - מעצבים נוספים עולים על הגל והופכים את הלבוש הרשמי של הוואספים בני המעמד הבינוני-גבוהה לדבר הגדול הבא.

מתוך הקטלוג של הכלבו היפני "איסטן"

הטרנד, כרגיל, הופך לקיצוני יותר אם אתם יפנים אחוזי אובססיה לכל דבר שמריח כמו אמריקה ושיש לו טעם של קמפוסים ירוקים במסצ'וסטס.

אימג'ים מ"Take Ivy" של האיאשידה

הסיבוב הנוכחי של הטרנד האמריקאי קשור דווקא בספר יפני בשם "Take Ivy". זהו אוסף צילומים של צלם יפני בשם טרויושי האיאשידה, שצילם את הקמפוסים של החוף המזרחי ב-1965 ויצר תיעוד יפהפיה של התרבות והאופנה ששלטו אז בקולג'ים האמריקאים. הספר, שאזל בהוצאה, התחיל להסתובב בשנים האחרונות בבלוגים ואתרי אופנה (הוא נמכר בסביבות 2000 דולר בחנויות המתמחות בספרים נדירים) וסריקות ממנו אפשר למצוא באתרים רבים, שהפכו את הספר לתנ"כ האופנתי של המראה הפרפי.מתוך קולקציית הקיץ של "אנג'נירד גארמנטס"

בכלל, בשנה האחרונה - אולי בעקבות המשבר הכלכלי והרצון לתמוך בחברות מקומיות מצד אחד, והאופטימיות האמריקאית הנושבת ממסדרונות וושינגטון בעקבות בחירת אובמה מצד שני- הופך לא רק המראה, אלא גם כל תהליך הייצור וההפצה של בגדים, לאלמנט מרכזי בטרנד. בלוגים כמו "קונטיניואס לין" ו"דה טראד", שמובילים את המהלך מקדמים חברות אמריקאיות שראוי לשים אליהן לב, וחברות אופנה כמו "בנד אוף אאוטסיידרס", "אנג'נירד גארמנטס" ואחרות הפכו את הארון האמריקאי הקלאסי לאוצר בלום שממנו הן בונות קולקציות שלמות.
לכל אלה שעדיין צריכים מדריך מפורט יותר, כדאי להעיף מבט בספר "The Official Preppy Handbook" - מדריך אירוני, שעדיין משמש מורה נבוכים לכל מי שרק תיק וויקנד ריק עומד בינו לבין חופשה בהמפטונ'ס.
עוד על הפרפיות אפשר למצוא בבלוג "וואספ 101" ובבלוג המצויין "אייבי סטייל".
להתראות בניו הייבן.