יומלדת שמח, מר קליין

השבוע חגג קלווין קליין את יום הולדתו ה-66, וזו הזדמנות מצויינת לבחון את פועלו של האיש (לפחות היבט אחד שלו), שיותר מכל מעצב אחר, שינה את האופן בו אנחנו (וכל עולם ההלבשה התחתונה) תופסים את מה שמסתתר מתחת למכנסיים של כל אחד מאיתנו.

נדמה שעד שמרקי מארק לא תפס את ה-Buldge (איך לעזאזל מתרגמים את זה? "החבילה"?) שלו בפרסומות פורצות הדרך של קליין, תחתונים היו עוד פריט של "הלבשה תחתונה" שאמורים להסתתר מתחת למכנסיים ולהיראות לעיני הלובש בלבד. חופש הבחירה היחידי שעמד לפני גברים היה קשור בהעדפת תחתוני בוקסר, סליפ, או תחתוני סבא, וכל קשר בין פריט ההלבשה הזה לסקס היה מקרי בהחלט.

אבל מרגע שמארק עמד שם חשוף חזה, אוחז בזין שלו מתחת לתחתונים הצמודים עם הלוגו הגדול של Calvin Klein, עולם ההלבשה התחתונה שינה פניו. תחתונים הפכו להיות פריט אופנתי הכרחי, כזה שיבצבץ ברווח שבין החולצה למכנסיים, ורצוי שיראו בגדול את הלוגו או את שם המעצב. הפרסומות של קליין (עם הדוגמנים מארק, קייט מוס ועוד רבים וחטובים) צעקו "סקס" בכל הכוח, ותחתונים היו פריט הכרחי לכל מי שיוצא לרחוב ורוצה להכריז על עצמו כאובייקט מיני.

מאז, תחתונים הפכו להיות עוד פריט שיש לשקול בכובד ראש לפני קנייתו. בשנים האחרונות הצטרפו לטרנד רשתות כמו American Apparel שהטייק שלהם על תחתוני הסבא הפך לפופולרי מאוד, ומעצבים אדג'יים יותר כמו Comme des Garcons ולאחרונה Acne שהשיקה קו תחתונים יוקרתי ומאופק.

מזל טוב, מר קלווין.