הגרסונייר השבועי: ז'אן-פול בלמונדו

הקיץ הגיע, זה די ברור לכולם, לכן כובע הפדורה יוענק הפעם לז'אן-פול בלמונדו, סטייל אייקון צרפתי אלמותי, שלנצח ייזכר ככוכב סרטו של גודאר "עד כלות הנשימה", ושיכול להיות השראה אופנתית רלבנטית, בעיקר בחודשים חמים כמו אלו שלנו לחופי הים התיכון. בלמונדו, שמקבל את תואר "הגרסונייר השבועי", מוכיח את אחד הכללים הכי חשובים במראה הגברי, ומדגים איך למרות מעילי הטרנץ', הז'קטים והסיגריה הנצחית בפה, הדרך הכי טובה להיראות effortless דורשת עדיין קצת מאמץ.

הכל התחיל ב"עד כלות הנשימה", סרטו של גודאר שחוגג יובל בימים אלו. בלמונדו, ששיחק בתפקיד הראשי את דמותו של מישל, פושע קטן ממרסיי שמסתובב בפריז כדי לגבות כסף שחייבים לו ובדרך גם רוצה להתאחד עם אישה שהוא אוהב (ג'ין סיברג ההורסת), מסתובב כל הסרט בבגדים נונשאלנטים, מעין גרסה צרפתית קולית לבגדים בורגניים, ומשלב שובבות צרפתית של פושטק שרמנטי והומאז' אמיתי לבגדים אמריקאים קלאסיים, בעיקר לאלה של הדמות הנערצת עליו, המפרי בוגארט.


השניים, הוא בז'קטים רפויים ובלויים מעט וכובע פדורה החבוש באופן ממזרי, היא בשיער קצר ושילובי בגדים מפתיעים, סימנו לא רק את ה"גל החדש" בקולנוע הצרפתי, אלא גם את הגל החדש באופנה בכלל: את הרגע שבו לבוש, רוח הנעורים, ההומור והאגביות הספונטנית הופכים כל הופעה לכובשת, בעיקר אם אתם צעירים ושרמנטים.
את הבגדים לסרט הביאו השניים כנראה מהבית, כי לסרט לא היה מעצב תלבושות, ודווקא הבחירות האישיות של בלמונדו וסיברג התאימו לאופי החתרני שרצה גודאר להשיג: מראה צעיר, חצוף, שנראה הכי טבעי ברחוב הפריזאי של תחילת הסיקטיז.
ֿ



לכבוד חגיגות היובל לסרט, השיק המותג Rodarte את חולצות ה"New York Herlad Tribune" שהגרסוניירים כה אוהבים, ושניתנים להשגה בברני'ז, דובר סטריט מרקט וקולט.


מה אפשר ללמוד מבלמונדו? הגרסוניירים חושבים שכישרון אופנתי כמו שלו הוא בטח מולד, אבל עדיין אפשר להתאמן הקיץ על שיק אגבי (שכאמור דורש הרבה מאמץ), בגדים נוחים וממזריים שבדרכם השובבית עושים כבוד לקלאסיקה, ושאיתם אפשר לצאת לרחובות עד כלות הנשימה.