והפעם, במסגרת
מועדון הג'נטלמנים, הגרסוניירים ביקשו ללמוד את החוקים על מנת שיוכלו לעבור עליהם. אפשר גם לקרוא את הטור כתשובה -ms, המגיב הראשון ל
טור באתר של העיתון, שקרא: " זה רלוונטי לישראלים? חלאס אנחנו לא גויים!".
* * *
הג'נטלמנים מבקשים לאבד שליטה, להיות קצת אובדי עצות, אבל לא ממש מצליחים. לכל מקום שאליו יפנו הם מוקפים בספרי הדרכה, הוראות הרכבה, עצות שימוש והפעלה. הם מרגישים כאילו הם חיים בתוך תרשים זרימה שמספר איך לחיות נכון, מה צריך לאכול, מה ללבוש, איך להשתמש, איך לסדר, איך לעצב (את השפם) ואיך לעשות זאת בעצמך.
מגזין "אסקווייר" הבריטי החל לפרסם לאחרונה סדרה של מדריכים (תחת הכותרת "המדריך לחיים בסטייל") לכל מיני שאלות לייף ובעיות סטייל, שהקוראים המסורים בוודאי נתקלים בהן ביומיום (כמו איך לקשור עניבת פרפר, איך להחליף גלגל ועוד) וגם, קצת אירוניה (בריטית) עצמית, פינות הדרכה לדברים הקטנים - שלא לומר המוזרים - של החיים (כמו, למשל, איך להיראות גבוה יותר).
אותם מדריכים נהפכו, להפתעת העורכים, למדורים הנקראים ביותר במגזין ובאתר, וזכו לתגובות נלהבות מהקוראים, שביקשו עצות נוספות לחיים. מי שידפדף בגליון ספטמבר האחרון של המגזין ימצא, פזורות בין העמודים, עשרות הוראות שימוש שמלוות את כל הכתבות והראיונות.
"גברים רבים בני שלושים או ארבעים גדלו בלי שאבותיהם לימדו אותם מיומנויות בסיסיות שהיו מובנות מאליהן לדורות הקודמים. ילדים שגדלו בסיקסטיז ובסבנטיז התחנכו על ידי הורים שהחליטו לשבור את הכללים, להתעלם מהמוסכמות ולפלס את דרכם בעצמם", כותב עורך המגזין ג'רמי לנגמיד, לא לפני שהוא גם משבח את הדרך העצמאית, אך בכל זאת מעלה את הטענה הכה-נכונה: כדי לשבור את הכללים, כדאי קודם לדעת אותם. (בינתיים, איזה כיף שיש בלוג שאפשר לעדכנו,
עזב לנגמיד את אסקוייר לטובת הפרויקט הגברי המסקרן של נטלי מאסאנט, מייסדת Net-A-Porter :
מר פורטר)
שבירת הכל(ל)ים היתה לאחת מאבני הדרך באתוס התרבותי הלאומי ובעיצוב הסגנון הישראלי, שבוניו התכחשו לכל חוקי ההידור והגנדרנות. החלוצים קידשו מראה אחד (זה של החאקי והטמבל), ודחו את הוראות השימוש המסורתיות. מצד אחד הם אמנם שחררו (לכאורה) את הגבר הישראלי מדילמת ה"מה ללבוש בבוקר", אך מצד שני הם יצרו בובה אחידה ומשעממת, שמרנית ודוגמטית. שני דורות אחר כך המצב רק הפך מבולבל יותר: אין חוקים, אין מי שאוכף אותם ואיש הישר בעיניו ילבש. זוהי סדום, ארץ נעדרת סטייל.
הדור המפונק שגדל בעשורים האחרונים התרגל לקבל הכל מן המוכן, מארוחות בזק במסעדות מהירות ועד אופנה המונית ובגדים ג'נריים. אף אחד לא יודע היום איך לקשור עניבה, לתחזק זוג נעלי עור משובח, שלא לדבר על לאחוז בחוט ומחט. לכן גדל היום, בארץ ובעולם, דור חדש שמשווע לכללים שיסבירו, כפי שאמר דן בן אמוץ, איך לעשות מה.
כך צצים להם בשנים האחרונות עשרות אתרים פופולריים (כמו "וידאוג'וג", "ארט אוף מנלינס" ואחרים), ספרי הדרכה ושלל מאמני סטייל לחיים, שמנסים לסגור את הפער ולתרגם אותו לעשייה ממשית. ממדריכי נסיעות ועד ספרי בישול בסיסיים, מהוראות בניית טיסנים ועד קורסים בנימוסים ומנהגים - ההתעוררות בשוק המדריכים היא המצוקה של דור המדבר, שמשווע לקצת סדר בעולם המבולגן והפרוע שמסביבו. געגועים להוראות שימוש הם גם געגועים לקאנון מסורתי שאותו צריך לדעת ושעליו אפשר - ורצוי גם - לאלתר.
אילו עוד מדריכים יש לנו? (מלבדה
מדריך המלא למי שרוצה להצטלם לבלוג הסרטוריאליסט וגם ה
מדריך השנון איך לגרום לטוד סלבי להגיע אליך הביתה ולצלם את דירתך). יש למשל שלל מדריכי טיולים, שיכולים להעניק חווית קריאה לא רעה בכלל. ז'אנר ספרי המסע חוצה זמנים ויבשות ומספר לנו, מבנימין השלישי ועד לסדרת
הספרונים החומים של לואי ויטון, סיפור מסע. הוראות שימוש טובות יכולות להיות פואטיות או עלילתיות, ולספק השראה וחווייה רוחנית של מסע דמיוני או אפילו אסקפיזם זול.
קיימים גם מדריכי נימוסים, שתמיד נראים כמו מזכרות מתקופה אחרת, מעין נייר לקמוס לזמנים אחרים שבהם היו בכלל כללים כאלה, או מדריכי אופנה, שמנסים לנסח שוב את הבסיס הסרטוריאלי של הגבר המודרני. וישנם כמובן המדריכים לחיים הטובים, שמקדשים את ההדוניזם ושוכחים את הפרטים הקטנים, החשובים יותר.
קחו למשל את הספר "כללי הגרדרובה" שאחד הג'נטלמנים רכש לאחרונה ב"7L", חנות הספרים היפה של קארל לגרפלד בפאריס. הספר, שנכתב על ידי הברון הרמן-מרטן פון אלקינג, פורסם לראשונה בברלין ב-1923 על ידי ההוצאה הברלינאית "הרווקים".
ב-82 העמודים המאויריים להפליא, בסגנון ארט-דקו, מציע הברון פון אלקינג הוראות לבוש מדויקות, גרדרובה שלמה, לשלל הפעילויות הממלאות את החיים של אותה תקופה: מה ללבוש לציד שועלים, איזה גרביים מתאימים לרכיבה על סוסים, אילו כפפות הולמות נסיעה במכונית, מה לובשים למשחק גולף לטיסה ולפולו.
לגרפלד, שנתקל לפני כמה שנים בספר המקורי, הבין כי מדובר בזן נכחד וחשוב של כתיבה על חוקי סטייל, והחליט באמצעות הוצאת הנישה שלו "7L", להוציא את הספר לאור מחדש. בהקדמה הוא כותב: "אנחנו חיים היום בלי כללי אופנה. האם אנחנו מחמיצים משהו? כנראה שכבר מאוחר מדי לענות על השאלה הזאת. אבל לא מאוחר מדי להראות איך זה היה פעם ולקבל מכך השראה. אחרי שנים של סירוב לכללים ולא מעט רישול מסביב, אולי יקום דור חדש שימצא עניין "בכללים הישנים". לפני יותר ממאתיים שנה אמר גתה כי לבניית עתיד טוב נדרשים אלמנטים מן העבר. הוא לא אמר זאת על אופנה - אבל בעולם האופנה הנוכחי המשפט הזה רלוונטי".
הוראות שימוש הן מסוג הדברים שהג'נטלמנים מתחילים לחבב, ולכן הם מסיימים בעשרה כללים רנדומליים, שעליהם אפשר (וכאמור, רצוי) לאלתר:
1. אל תלך עם אותו זוג נעליים יום אחרי יום
2. התיידד עם איש הניקוי היבש שלך
3. עדיף להיות לבוש מדי מאשר לבוש פחות מדי
4. למד לקשור עניבה
5. גרבי ספורט נועדו לספורט בלבד. אל תערבב גרבי ספורט ונעליים אלגנטיות
6. כדאי לדעת להכין קוקטייל אחד טוב
7. לגברים אמיתיים יש פריט ורוד אחד בארון
8. למד לגהץ - דע לקפל
9. עשה מנוי למגזין אחד מחו"ל
10. התענג על כל שערה לבנה
2 תגובות:
תענוג!
אני למדתי לקשור עניבה, אי שם בנעוריי, בספריה העירונית, עם הספר "מלתחה להצלחה" של הוצאת רות סירקיס. וגם למדתי שם (מדריך או לא מדריך?) שורוד נראה מעולה על בהירי עור.
"התענג על כל שערה לבנה" אחחחח... (:
טור יפה!
בדיוק הזמנתי את "1001 rules to my unborn sun" כמתנה לחבר, ועוד אחת לעצמי!
הוסף רשומת תגובה