המהפכה היפה

רוחות המהפכה האחרונות גרמו לגרסונייר לפשפש בתיקי ההיסטוריה ולמצוא מהפכות אחרות, רחוקות יותר, שגם מעוררות השראה וגם מבקשות לעשות את העולם הזה מקום הרבה יותר יפה וחופשי. "התנועה לשינוי בגדי הגברים" (Men’s Dress Reform Party) קמה ב-1929 בלונדון וחרתה על דגלה סטייל חדש לגברים - נינוח, פשוט ומשוחרר יותר - שכלל העדפם של צווארונים רכים, מכנסיים קצרים, סנדלים ופריטי לבוש קלילים על פני ז'קטים כבדים ומגושמים, צווארונים נוקשים ועניבות חונקות .

Men’s Dress Reform Party

התנועה פרסמה מאמרים על בגדי גברים והקשר שלהם לבריאות גופנית, קראה למעצבים וחייטים לעצב פריטי לבוש גבריים חדשים, השיקה מדי קיץ צעדות ומסעות אופניים כדי שגברים "ייראו וירגישו במיטבם" ועודדה את החברים בארגון לעצב, להמציא וללבוש בגדים נוחים וחדשים שיתאימו לאירוע ויהיו דוגמה לערכים כמו ניקיון, קלילות וחופש. התנועה, יש לציין, שאבה עידוד מתנועות כמו Simple Life של סוף המאה ה-19, שדגלו במציאת פתרונות מודרניים לבעיות של הקפטיליזם והתיעוש וביססו את הסוציאליזם שלהן על אינדיבידואליזם, עבודת כפיים וחירות אישית ורוחנית.

בין שלל ההצעות של התנועה היו דחייתם של בגדים מורכבים ותפורים והעדפתם של בגדים רכים, נשפכים ומשוחררים, כמו הכיוון שאליו הלכה אופנת הנשים באותן שנים. זו גם הסיבה, טוענים חוקרים, שהם נכשלו: הבגדים שהציעו היו "נשיים" מדי, ואילו בגדים אחרים - כמו המכנסיים הקצרים - הזכירו בגדים של ילדי הצופים או תנועות נוער אחרות (התנועה, אגב, שרדה 11 שנים עד 1940). אבל הם גם ביקשו לקבל לגיטימיות ללבוש מכנסיים קצרים במשחקי הטניס ולהגיע לחופי הים בתחתוני סליפ קצרים ולא בבגדי הים המסורבלים והארוכים שהיו נהוגים עד אז. בנוסף, הם דגלו במציאת פתרונות מודרניים בטקסטיל לבגדי הגברים שהיו כבדים, מגושמים וקשים לניקוי וריענון.

"הפסיכולוגיה לימדה אותנו להאמין במודעות, בשכל הישר", אמר אחד הדוברים של התנועה בצעדה הראשונה שהושקה ב-1929, "התחלנו לעשות רציונליזציה לתעשייה, אבל הגיע הזמן לרציונליזציה בבגדים. המוטו שלנו צריך להיות 'בגדים טובים ומבריקים יותר'".