תורת הנסתר של סימונס

הגרסוניירים לא מוצאים בדרך כלל הרבה רגעים משמעותיים בתוך שטף התמונות מתצוגות האופנה שמתקיימות מעבר לים, אבל כשזה קורה - זה מעורר השראה, בעיקר כשזה מגיע ממעצב שהם כל כך מעריכים.
בין שלל הדוגמנים שראף סימונס שלח לתצוגה שלו בפריז השבוע, רבים לבשו חולצות גבריות בגזרת אוברסייז על חולצות גבריות הדוקות יותר, מראה מרגש של משחקי שכבות, ניסוי סרטוריאלי במשמעותו של הצווארון הגברי, בפונקציה של כיסוי פריטי לבוש על פריטי לבוש אחרים ובמשולש שנוצר בין תחילת הצוואר לבית החזה.

מהרגעים שבהם הם תוהים איך סימונס מצליח שוב לנסח במיניליזם גאוני - ולא פחות יפה ומרגש - את האופן שבו חולצות צווארון מסורתיות, עניבה סולידית וז'קט יכולים לכסות ולגלות זה את זה, לא בהכרח באותו אופן מוכר.

המהפכה היפה

רוחות המהפכה האחרונות גרמו לגרסונייר לפשפש בתיקי ההיסטוריה ולמצוא מהפכות אחרות, רחוקות יותר, שגם מעוררות השראה וגם מבקשות לעשות את העולם הזה מקום הרבה יותר יפה וחופשי. "התנועה לשינוי בגדי הגברים" (Men’s Dress Reform Party) קמה ב-1929 בלונדון וחרתה על דגלה סטייל חדש לגברים - נינוח, פשוט ומשוחרר יותר - שכלל העדפם של צווארונים רכים, מכנסיים קצרים, סנדלים ופריטי לבוש קלילים על פני ז'קטים כבדים ומגושמים, צווארונים נוקשים ועניבות חונקות .

Men’s Dress Reform Party

התנועה פרסמה מאמרים על בגדי גברים והקשר שלהם לבריאות גופנית, קראה למעצבים וחייטים לעצב פריטי לבוש גבריים חדשים, השיקה מדי קיץ צעדות ומסעות אופניים כדי שגברים "ייראו וירגישו במיטבם" ועודדה את החברים בארגון לעצב, להמציא וללבוש בגדים נוחים וחדשים שיתאימו לאירוע ויהיו דוגמה לערכים כמו ניקיון, קלילות וחופש. התנועה, יש לציין, שאבה עידוד מתנועות כמו Simple Life של סוף המאה ה-19, שדגלו במציאת פתרונות מודרניים לבעיות של הקפטיליזם והתיעוש וביססו את הסוציאליזם שלהן על אינדיבידואליזם, עבודת כפיים וחירות אישית ורוחנית.

בין שלל ההצעות של התנועה היו דחייתם של בגדים מורכבים ותפורים והעדפתם של בגדים רכים, נשפכים ומשוחררים, כמו הכיוון שאליו הלכה אופנת הנשים באותן שנים. זו גם הסיבה, טוענים חוקרים, שהם נכשלו: הבגדים שהציעו היו "נשיים" מדי, ואילו בגדים אחרים - כמו המכנסיים הקצרים - הזכירו בגדים של ילדי הצופים או תנועות נוער אחרות (התנועה, אגב, שרדה 11 שנים עד 1940). אבל הם גם ביקשו לקבל לגיטימיות ללבוש מכנסיים קצרים במשחקי הטניס ולהגיע לחופי הים בתחתוני סליפ קצרים ולא בבגדי הים המסורבלים והארוכים שהיו נהוגים עד אז. בנוסף, הם דגלו במציאת פתרונות מודרניים בטקסטיל לבגדי הגברים שהיו כבדים, מגושמים וקשים לניקוי וריענון.

"הפסיכולוגיה לימדה אותנו להאמין במודעות, בשכל הישר", אמר אחד הדוברים של התנועה בצעדה הראשונה שהושקה ב-1929, "התחלנו לעשות רציונליזציה לתעשייה, אבל הגיע הזמן לרציונליזציה בבגדים. המוטו שלנו צריך להיות 'בגדים טובים ומבריקים יותר'". 

על בדים ועל עניבות

אחד הקסמים במעגליות האינסופית של תעשיית האופנה מתגלה כשמוטיב חוזר בצורה שונה או בחומר חדש. כמה נחמד לפתע, אחרי מכת פפיונים לא בלתי חביבה, להיות מוצפים בשלל עניבות מסוגים ובדים שונים: צמר או כותנה אורגנית, משי, שמברה או טוויד, קלאסיקות עבר (שסבא גרסונייר היה אוהב) בטכנולוגיות חדשות. הנה כמה מהן:

עניבה של הצמד הניו יורקי המופלא ניקולאי רוז. להשיג באופנינג סרמוני

עניבת משי סרוגה של בית Charvet המיתולוגי.

אם היא עבה מדי - עניבה דומה ברוחב של חמישה סנטימטרים יוצרה במיוחד עבור מר פורטר

עוד סריגת משי הפעם של drakes

עניבות האריס טוויד

עניבת כותנה אורגנית של היל סייד

עניבות מעורבות משי וצמר של לאנוון

עניבה סרוגה של פול סמית
לסיום, שוב אלכסנדר אולך בפרויקט גרסוניירי להפליא
מציע לכם סט מושלם של מחברת, עניבה ופנקס (להשיג בפרנזט לונדון)

מרוץ עניבות

הסוסים של הרמס נרתמים גם הם לעגלה האלקטרונית ומותג היוקרה, שרק לאחרונה דווח בגרסונייר כי השיק היכל ג'נטלמנים בשדרות מדיסון, פצח בתחרות אינטנרטית בשיתוף דיזיין בום לעיצוב עניבות.

אחרי צעיף המשי הקלאסי (זה שהגרסונייר מצא כמושלם לחורף הישראלי) עניבת הרמס היא אולי אחד הפריטים הקלאסיים שבית האופנה כבר מטפח יותר מ 60 שנה. הרמס רואים בבדים שלהם קנבס ציורי דרכו אפשר לספר סיפור וליצר חוויה אמנותית מלאה. יותר מחמשת אלפים עיצובים, שנשלחו למטה התחרות, ניסו לבטא בדרכם את הרוח של הרמס, ושלושת העיצובים הזוכים (שלפניכם) יהיו חלק מקולקציית אביב-קיץ 2011.

מקום ראשון: היידי מולר

מקום שני: ניקולס קליפורד (Hardhat)

אבל הגרסונייר חיבב יותר מכל את העיצוב, הג'נטלמני להפליא, שזכה במקום השלישי. נינה צ'ו, מעצבת אמריקאית צעירה, הצליחה ללכוד את הרוח הספורטיבית של הרמס ולחבר את הדמות הקלאסית של המותג עם סוגי ספורט שונים ומגבעת יציבה אחת.

הקשר הקשמירי

חברת Flouzen היא יצרנית אקססוריז צרפתית, המציעה לבנים ובנות כאחד עניבות דקות בצבעים רכים מקשמיר איכותי ובאריזות חמודות להפליא.

Flouzen, שכבר שתפו פעולה עם בית קיצונה החביב על הגרסונייר, מייצרים קולקציה של עניבות שמתאימות לכל מסיבות ניקולא הקטן. כדאי להכנס לאתר של Flouzen להתרשם מהקולקצייה ולמי שרוצה להזכר בהוראות השימוש מוגש הוידיאו הבא:

מפית לשדרוג המראה

למקרה ששכחת להתלבש כיאות ואתה כבר בדרך לארוחת הערב עם טי-שירט לבנה, או אם שוב תמצא את עצמך מוזמן לביקור ספונטני בפיקניק של השכן ההיפסטר שלך, הנה פתרון נייר אלגנטי מבית קלצ'ר-לייבל.

אבל מתי כבר תתגלח?

עניבה עם סוסה

בעולם אידיאלי הגרסוניירים היו בעלי מטפחות משי של הרמס וגם בעליהם של כמה מזוודות הנושאות את אחד הלוגואים היותר אהובים עליהם, זה של הסוס והכיתוב "הרמס, פריס". בינתיים הם מסתפקים בצעיפים מזארה ואי.פי.סי וחולמים על זכייה באחת מתחרויות העיצוב היותר משמחות שהם נתקלו בהן בשיטוטיהם באינטרנט. מדובר בתחרות של בלוג העיצוב המוצלח דיזיינבום, שמשתף פעולה עם הרמס לבחירת דוגמה חדשה (pattern) לעניבה. הדוגמה יכולה להיות אינטרפרטציה חדשה לדוגמאות קלסיות של הרמס או משהו חדש שיודפס בהדפס משי ויכסה את כל הבד.
הזוכה יזכה לראות את העיצוב שלו מודפס על עניבה של הרמס, וכן 3000 יורו בחשבון הבנק.
עוד פרטים על התחרות אפשר לקרוא כאן.

קשר מורכב

אחרי שהגרסוניירים תרגמו (לראשונה?) לעברית את המדריך הקלאסי לקשרי עניבות שונים, והציעו לכם וידיאו קלאסי לעניבות הפרפר (האהובות עלינו במיוחד), הגיע הזמן לעבור לצעיפים.
חברת העיצוב הדנית נורמן קופנהגן מציעה בוידיאו סלואו-מושן (תחת הכותרת Perfect knot 2.0 ) את גרסתם לכריכת הצעיף על צווארכם, הזדרזו ונצלו את סופו ההולך ומתקרב של החורף. חובבי העיצוב מוזמנים לבדוק באתר החברה את שלל מוצריה המינימליסטים וכמובן את הבלוג המוצלח.