אני, תפקידי - לנגב לך את הדמעות.

הג'נטלמן מורכב מכמה חלקים איקוניים כמו חליפה, כובע או עניבה (זוכרים את "לפרק את הדנדי"?), אבל אין ספק שלמטפחת הכיס יש לו חיבה מיוחדת. האם זו הרב שימושיות שלה, או הממד האסתטי המיוחד שלה? בגלל מיקומה הפיזי, קרוב ללב, או בשל העובדה שהיא אופציה  סרטוריאלית מעט הזויה?.

ומה על הממחטה הגברית, פיסת הבד האנכרוניסטית שנעלמה מהעולם עם המצאת הטישו? Art of Manliness מנו באחד הפוסטים האחרונים שלהם שש סיבות לשאת אותה, ביניהם ניגוב הזיעה, ניקוי המשקפיים, ניגוב דמעות ושוד כרכרות. האיור שלהם לשיפוטכם:

אם בממחטות וכרכרות עסקינן, זה המקום לספר על סטייה גרסוניירית שקשורה בשיטוט באתרי של בתי מכירות פומביות מאירופה, מאלה שמוכרים ממחטות ומטפחות משי של הרמס, למשל, שאיתן הם תמיד מפליגים למחוזות אחרים.

ואם כבר סטייה, האם ההדפסים של דריס ון נוטן על הבדים בתצוגת הנשים האחרונה שלו נראים כמו שילוב בין סצנות סיניות למטפחות משי גבריות מפעם?

סאקורה

לכבוד האביב השיקה חברת היל-סייד האמריקאית (יצרנית העניבות, מטפחות הכיס והצעיפים היפים בעיר) סדרה חדשה בהשראת פריחת הדובדבן, סמל למושג היפני Mono no aware - או בתרגום לאנגלית, "an empathy toward things". בסדרה אפשר למצוא צעיפים ומטפחות עם הדפסי פריחה בצבעים סנטימנטליים, שגורמים לגרסוניירים לגלות אמפתיה לכל הדברים, במיוחד לאלה היפים.

מרוץ עניבות

הסוסים של הרמס נרתמים גם הם לעגלה האלקטרונית ומותג היוקרה, שרק לאחרונה דווח בגרסונייר כי השיק היכל ג'נטלמנים בשדרות מדיסון, פצח בתחרות אינטנרטית בשיתוף דיזיין בום לעיצוב עניבות.

אחרי צעיף המשי הקלאסי (זה שהגרסונייר מצא כמושלם לחורף הישראלי) עניבת הרמס היא אולי אחד הפריטים הקלאסיים שבית האופנה כבר מטפח יותר מ 60 שנה. הרמס רואים בבדים שלהם קנבס ציורי דרכו אפשר לספר סיפור וליצר חוויה אמנותית מלאה. יותר מחמשת אלפים עיצובים, שנשלחו למטה התחרות, ניסו לבטא בדרכם את הרוח של הרמס, ושלושת העיצובים הזוכים (שלפניכם) יהיו חלק מקולקציית אביב-קיץ 2011.

מקום ראשון: היידי מולר

מקום שני: ניקולס קליפורד (Hardhat)

אבל הגרסונייר חיבב יותר מכל את העיצוב, הג'נטלמני להפליא, שזכה במקום השלישי. נינה צ'ו, מעצבת אמריקאית צעירה, הצליחה ללכוד את הרוח הספורטיבית של הרמס ולחבר את הדמות הקלאסית של המותג עם סוגי ספורט שונים ומגבעת יציבה אחת.

סודר-צוואר

הגרסוניירים נשאלו לא אחת בנוגע ל-neckerchief, אותה מטפחת-צוואר דמוית הבנדנה, שכורכים אותה סביב הצוואר (הם היו מעדיפים לקרוא למונח neckerchief 'סודר-צוואר', כמו במילון אלקלעי, אבל זה עניין לפוסט אחר). שאלות כמו "איך אמורים לקשור מטפחת כזו?" מבלבלות אותן, בעיקר כי לכל אחד מותר לסגנן את סוג הקשירה שלו כרצונו, וכדאי להרגיש נוח ובטוח בתוך ריבוע הבד הזה, אחרי הכל הוא כרוך סביב הצוואר.

אבל למרות העובדה שצריכה לשרור דמוקרטיזציה של סגנונות קשירת מטפחת, הבלוג המצויין A Suitable Wardrobe פרסם איור המסביר איך לקשור את סודר-הצוואר לפי הפרוטוקול:

הנסיך צ'רלס - אייקון אופנה מלכותי וקינג בכל מה שקשור לסטייל - מדגים כאן קשירה מופתית, אם כי מפשל בכל הנוגע לנוהג לענוד את המטפחות האלה מתחת לחולצה.

הגרסוניירים, אוהבי טעויות מהסוג הזה, סולחים.