אני, תפקידי - לנגב לך את הדמעות.

הג'נטלמן מורכב מכמה חלקים איקוניים כמו חליפה, כובע או עניבה (זוכרים את "לפרק את הדנדי"?), אבל אין ספק שלמטפחת הכיס יש לו חיבה מיוחדת. האם זו הרב שימושיות שלה, או הממד האסתטי המיוחד שלה? בגלל מיקומה הפיזי, קרוב ללב, או בשל העובדה שהיא אופציה  סרטוריאלית מעט הזויה?.

ומה על הממחטה הגברית, פיסת הבד האנכרוניסטית שנעלמה מהעולם עם המצאת הטישו? Art of Manliness מנו באחד הפוסטים האחרונים שלהם שש סיבות לשאת אותה, ביניהם ניגוב הזיעה, ניקוי המשקפיים, ניגוב דמעות ושוד כרכרות. האיור שלהם לשיפוטכם:

אם בממחטות וכרכרות עסקינן, זה המקום לספר על סטייה גרסוניירית שקשורה בשיטוט באתרי של בתי מכירות פומביות מאירופה, מאלה שמוכרים ממחטות ומטפחות משי של הרמס, למשל, שאיתן הם תמיד מפליגים למחוזות אחרים.

ואם כבר סטייה, האם ההדפסים של דריס ון נוטן על הבדים בתצוגת הנשים האחרונה שלו נראים כמו שילוב בין סצנות סיניות למטפחות משי גבריות מפעם?

הגנן

לא ברור איך ניק ווסטר חמק מהרדאר הגרסוניירי, אחרי הכל די קשה שלא לשים לב להופעתו המרשימה בכל בלוג אופנת רחוב שמכבד את עצמו. בכל מקרה, העובדה שהאיש שמנצח על אופנת הגברים בבתי הכלבו היוקרתיים ברגדורף גודמן וניימן מרקוס נתן ראיון קצרצר לבלוג ראקד היא סיבה טובה לתרגום חופשי של חלק מהפנינות של מי שנחשב לאחד מהמתלבשים הטובים בעולם:

- האקססורי ההכרחי לגברים באביב הזה הוא מטפחת הכיס. זו הדרך הקלה והמהירה להפוך כל ז'קט פשוט ליוצא מהכלל.... מה שאני אומר הוא שלא צריך לפחד מצבעים במטפחת.

- אני חושב שמלתחה היא כמו גינה. היא צריכה טיפול מתמשך. מזווית אישית-הגיינית, צריכה להיות תחלופה גדולה של תחתונים או גרביים. במקביל, יש נעליים, ז'קטים ופריטי עור שהם נכס אישי, שעליהם כדאי לשמור לנצח.

עוד מהראיון כאן.