יום חמישי, 19 בינואר 2012

מועדון הג'נטלמנים - קפל כפל קמט

Baxter Dury by Dania Heller
בקסטר דיורי, הדאנדי-רוקר הלונדוני שהופיע בשבוע שעבר בתל אביב, שלח דרישת שלום סרטוריאלית כשעלה לבמה במצב רוח שטותי בלבוש פורמלי. ראשונה להישמט על רצפת הבמה היתה העניבה השחורה, אחריה ירד הז'קט הכהה שחשף חולצה לבנה בוהקת, עם פסי גיהוץ בשרוולים קריספיים להפליא. השילוב בין פרצוף התינוק התמים (לכאורה) לפסי גיהוץ המודגשים (להפליא) הותיר את הג'נטלמנים תוהים על הקשר שבין בגדים, קפלים וקמטים.
אם קמט גיאולוגי מוגדר כ"ארגון מעוקם של משטחים שהיו במקורם מישוריים", הרי מועדון הג'נטלמנים מנסה לבדוק השבוע מה בין האדמה, הבד והפנים, בין הקפל, הקמט והמכפלת.

פראדה, סתיו-חורף 2012
קפלים ומכפלות אפשר למצוא בכל מקום. אמנם הלבוש הנשי עמוס בדרך כלל בקפלים, עומס בד, חצאיות פליסה ובדים מתנפנפים, אבל גם זה הגברי כולל כמה קפלים וקמטים הכרחיים: הצווארון, שכולו בד מקופל שנועד לכסות מעט את הצוואר, דש המעיל או הז'קט המקופל, פס הגיהוץ שחורץ על גוף הגבר פסים ההולכים לאורכו של הגוף והטורסו, ומכנסי הפנסים שנהפכו בשנים האחרונות לאמירה אופנתית מרובת קפלים.


ואין לשכוח כמובן את גלגול (או קיפול) המכנסיים ההיפסטרי, שדומה שהפך להיות נפוץ (מדי?) וחושף את הגרביים או העור והנעליים. האם הגלגול הוא הקיפול החדש?
לקראת שבוע אופנת הגברים בפאריס נפתחה השבוע בחנות הקונצפט "קולט" תערוכה מיצירתו של גרג לורן (שהוא במקרה האחיין של ראלף), שבין עבודותיו, העשויות מנייר יפאני מיוחד, שלל אמירות על אופנה גברית. "טוויסט אירוני" הוא מכנה את תפישתו בדבר הקלאסיקה הגברית.
גרג לורן
גרג לורן - קמט מכופל
זו מוצגת בז'קט שחור מנייר, שעבר תהליך מרתק לא רק של קיפול אלא של קימוט (שלא נאמר קיווצ'וץ') היוצר בלגן מאורגן של בד ונייר. הטוויסט שלורן מנסה ליצור הוא בקימוט היתר שמופיע מתוך הנייר, היוצר, כפי שהוא טוען, תהיות בדבר השאלה מהי חולצה ללא קמט.
לא מעט חברות אופנה מנסות למכור לנו כיום חולצות מבדים שלא דורשים גיהוץ, כמו מוצרי אנטי-אייג'ינג. הג'נטלמנים, לעומתם, מנסים להסתכל על העניין מהצד השני של הקמט. הגיהוץ, שיכול להיות מוגדר כפעולת קימוט מרצון, הוא אקט שאמנם צורך זמן, אבל מצליח לצמצם את הרווח (המנטלי) שבין הגבר לחולצה. פעולת הגיהוץ צורכת הרבה סבלנות, וידיעת התורה (שכל אם יכולה להגיד לבנה) יכולה ללטש או לפרוע את המראה הכללי של כל הופעה. יש בנמצא גם לא מעט חולצות שלא דורשות גיהוץ מלא, אלא אפשר פשוט לתלות אותן אחרי הכביסה על קולב כשהן מתייבשות ומושטחות ללא צורך באדים חמים. 

 אז מתעוררת התמודדות אוריגמית נוספת, המצריכה הקפדה ברורה על קיפולים נכונים של הבגד (ואם מדובר בחולצת כפתורים, כמובן, תמיד עדיף לתלות אותה על קולב) והנחתו בתוך הארון באופן שישאיר סימנים אופנתיים מוסכמים.

יוטיוב קלאסי ותמיד מרשים:

יש כמובן חולצות המחייבות גיהוץ קבוע, ויש אירועים שמחייבים גם פס גיהוץ. פסי הגיהוץ במכנסיים מסגירים קפדנות, חומרה שלעתים מתאזנת יפה עם חולצת טי, אבל לעתים מתאימה אך ורק לאופציה הגרנדיוזית המופלאה של טוקסידו מלא. פסי גיהוץ בחולצה מאריכים את הידיים ומשדרים מראה של מנכ"ל מצליח מחד גיסא או של בקסטר דיורי מאידך גיסא, אבל תמיד מעוררים תחושה של ניקיון והקפדה, שנדמים נצחיים. האם טרנד בגדי העבודה, ואתו גם הבגדים הלא מגוהצים בעליל, מקפלים את הקערה על פיה והופכים את המישור לעקוב? לא ברור. 
לא מפליא שעיסוק בקימוט וקיפול שייך לרוב לחלק האחר של העולם. מעצבים יפאנים נחשבים למובילי הקפלים, ביניהם איסי מיאקי, שבסוף שנות ה-80 המציא שיטות חדשות ליצירת פליסה (מעין קפלים קבועים בבד), או סמוראים ולוחמי סומו, שמלבושם הוא קיפול מתמשך של בד ארוך ומרובה קמטים.
גם יממוטו וקום דה גרסון משתמשים בקפלים וקמטים כדי ליצור בגדים; מעילי הגשם של החברה היפאנית יוניקלו מתקמטים ומתקפלים להם לתוך שקית ניילון קטנטנה; ואילו ג'ון טקאשי, המייסד של המותג היפאני Undercover (שמתחיל עכשיו לעבוד עם יוניקלו, אחרי עזיבתה של המעצבת ג'יל סנדר), מכין את הקרקע לקפלים האופיינים של המותג האוונגרדי היפאני, שיפגשו בפריטי החברה המצליחה והזולה מיפאן.

UnderCover אביב-קיץ 2012
 אבל יותר מהכל, הקפלים נותנים ממד נוסף לבד וללובש אותם, ובעיקר מעניקים לו נפח. לכן באופן היסטורי הם היו קשורים יותר לנשים. בד הוא קפיטל הניתן לקיפול, והקיפול, שמסמן עודף בד, נקשר לאנשים ממעמדות גבוהים שיכלו לרכוש מספיק בד כדי לעשות בו קפלים.
האם אופנת הגברים נוטה להימנע מכך ולצייר אנשים שמלבושם המגוהץ והנקי הוא שקוף? האם קמטים וקפלים הם ההודאה בעובדה שאתה מתלבש, שיש לך נפח וצורה?
יממוטו, אביב קיץ 2012

אמנם מרבית הקפלים והמכפלות נועדו להתיישר לפי מבנה הגוף (שאינו ישר, כמובן) ולא ליצור סילואטה מלאכותית, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר מעצבים משחקים עם קפלים ומכפלות, גם באגף הגברי. דמיר דומה, אנדר קונסטרקשן, ריק אוונס - כולם מעצבים בגדים מכופלים, שבורים ומקומטים. כל בגד הוא כמו מכפלת שפרחה לה, אופנה שהיא קמט בזמן, בדים שהם קפל ברוח, שלתוכם נכנסת הדמות הגברית העכשווית.
קלינט איסטווד
אבל הג'נטלמנים לא יכולים לדבר על קפלי הבגדים מבלי לדבר על אלו שעל הפנים. קפלי הזמן שחורשים את תווי הפנים הגבריים הם ההיפך המוחלט מהגבריות בנוסח הבייבי פייס. יש לא מעט אייקוני סטייל גבריים בעלי קמטים עמוקים, ודי אם נזכיר את קלינט איסטווד, סמואל בקט ועמוס עוז, כדי להדגים עד כמה קמטים בפנים הם סטייל נצחי ומבוקש. או כפי שהיטיב לסכם הפתגם הפולני הידוע: "כל בן אדם מקבל את הפנים שמגיעות לו".
סמואל בקט

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מזמן לא קראתי פוסט כל כך אינטיליגנטי על אופנה! איזה שווים אתם.

שרון לוי אמר/ה...

פוסט מרתק ומושקע. אהבתי את החלק האחרון על הפנים חרושות הקמטים. אין ספק שקלינט איסטווד מושלם עכשיו הרבה יותר משהיה צעיר. השנים עושות לו רק טוב, במיוחד מבחינת כישרון. הוא מוציא סרטים חדשים בקצב די מהיר וכל אחד משובח מקודמו.

מגהץ קיטור אמר/ה...

אופנה ובכלל בגדים הם כיף אדיר למי שאוהב, חווית הקנייה בחנות היא הרפתקאה בפני עצמה. אכן הקמטים מוסיפים כן וגוון לבגדים כפי שהם מוסיפים לפנים חן ועומק. בגדים זה קצת שונה, כי יותר מושך את העין בבגד אם הוא מגוהץ כמו שצריך ומחמיא על הגוף.