כבר מזמן לא דיברנו על תעשיית הקוסמטיקה הגברית שמגלה בשנים האחרונות תזזיתיות מרשימה, ושעל מדפיה נוספים שלל מוצרים המיועדים לטיפוח ובריאות העור והשיער הגברי, גם מעבר למוצרים המוכרים מקטגוריית הבשמים והדיאודורנטים (על הפדיקור עוד נדבר. ראו הוזהרתם).
נתחיל עם פרגון (איזה כיף) לגרסונייר ירושלמי בשם יותם, שהשיק לפני כמה שבועות בלוג העונה לשם מטרוגבר. הבלוג העברי מתמקד במוצרים שקשורים בטיפוח הגבר, לינקים לכתבות מעניינות בתחום ומורה לנבוכים שלא יודעים את דרכם במבוך הקוסמטיקה הגברית. אפשר להתחיל בניו-יורק, כפי שמדווח יותם, שם נערך שבוע שעבר טקס הענקת פרסי ה-FiFi לבשמים הנבחרים של 2009 מטעם Fragrance Foundation, ארגון הניחוחות האמריקאי. הזוכה במקום ראשון בקטגוריית ניחוחות גבריים היה שון ג'ון (פ.ד קומבס) עם הבושם I AM KING.
נתחיל עם פרגון (איזה כיף) לגרסונייר ירושלמי בשם יותם, שהשיק לפני כמה שבועות בלוג העונה לשם מטרוגבר. הבלוג העברי מתמקד במוצרים שקשורים בטיפוח הגבר, לינקים לכתבות מעניינות בתחום ומורה לנבוכים שלא יודעים את דרכם במבוך הקוסמטיקה הגברית. אפשר להתחיל בניו-יורק, כפי שמדווח יותם, שם נערך שבוע שעבר טקס הענקת פרסי ה-FiFi לבשמים הנבחרים של 2009 מטעם Fragrance Foundation, ארגון הניחוחות האמריקאי. הזוכה במקום ראשון בקטגוריית ניחוחות גבריים היה שון ג'ון (פ.ד קומבס) עם הבושם I AM KING.
ואז נחתה על שולחן הזכוכית של הגרסונייר אריזה חומה ומעניינת ובה בושם מסדרת He WOOD של DSQUARED2. הגרסונייר בדרך כלל שולף חיוך מתנשא למשמע שמם של דין ודן קאטן, צמד התאומים הקנדיים שהקימו את המותג ב-1994, אבל משהו במסגרת העץ האלגנטית של הבושם, היה מושך, מפתה ושונה לחלוטין מסטייל האמ.טי.בי שלהם, הכולל הלבשת בריטני, קריסטינה, ריאנה, אשר, ג'סטין וביונסה (טוב, הם גם עיצבו את מדי קבוצת הכדורגל של יובנטוס, אבל על האיטלקים, זה נראה אחרת).
הבושם, שיצא לפרפומריות העולם בספטמבר ומגיע אלינו זה עתה, מנסה לשחזר את זכרון ריח האחים מהרי הרוקי הקנדיים, ומשלב בין סלע, עץ ופריחה הררית. הגרסונייר, שאוהב בדרך כלל ניחוח טבעי ומחוספס (ע"ע הפוסט הקדום על קד"ג), שמח עד מאד לניחוח הקיצי המחדש והמרענן, למרות אכזבה הקלה מהמתיקות שאחרי. דבר אחד בטוח – גם אם לא יהיה שימוש מסיבי בעונה הקרובה לריח העצי - הבקבוק מעוצב למשעי, ונראה כל כך טוב על מדף הבשמים, הספרים או ויטרינת חפצי האמנות.
הניחוח האחרון מרגש במיוחד כי מדובר בהוצאה מחודשת של Eau Sauvage לבית דיור, הבושם האהוב על הגרסוניירית השוויצרית, שאת בקבוק הסובאז' שלה קיבלה לפני שנים רבות מסבה האהוב. מי אמר שלזיכרון אין ריח?
אנשי דיור חיפשו בשנה האחרונה דרכים שונות כדי להרחיב את מעגל הלקוחות של אותם "מים פראיים" בניחוח לימוני קלאסי, ואיך להגיע אל דור חדש של ג'נטלמנים צעירים מבלי להעליב את הגוורדיה הישנה, שמתפקדת כיום כלקוח העיקרי. במקום להמציא את הגלגל מחדש, חזרו אנשי דיור אחורה בזמן, ואת הקמפיין החדש תוביל תמונה של אלן דילון הצעיר והיפה (לא כולל הסיגריה שהופיע במקור). התמונה צולמה בסן טרופה ב-1966, שנת ייצור הבושם, ומאז נקנו ברחבי העולם כ-80 מיליון בקבוקוני סובאז'. ז'אדור דלון!
2 תגובות:
Wood בושם מקסים. מזכיר טיול רומנטי בהר ברוקבק. אחי, המילים שלך היו הפעם ריחניות במיוחד.
דרך אגב, אפשר בלי הקטע הזה של מבחן הספלינג למטה?
תקשיב- הטיול, להזכירך, היה לאגם, והיתה שם לוך ולא היה שם נס ומשם עלה הרעיון לבושם בניחוח אכזבה.
ומבחן אהרון ספלינג לא נעים אבל הכרחי בעידן תשעים מאתיים ועשר'קה
הוסף רשומת תגובה