מועדון הג'נטלמנים - הטור ה-12

לילה טוב וברוכים הבאים לטור ה-12 של מועדון הג'נטלמנים בגלריה. הטור הפעם מספר על אחד מפריטי הלבוש הבודדים שתרגומו לעברית הוא לא רק מוצלח – אלא אף משדרג את המקור. הפיג'מה, או בלשון אימנו: חליפת השינה, זוכה בעת האחרונה לצאת מחדר השינה אל הסלון ואף לסיבובים ברחוב, אבל אנחנו נותרנו עם השאלה הבסיסית: מה אתה לובש שאתה קם בבוקר?

הואיל ומנחם בגין אמר פעם שאין לשאול ג'נטלמן היכן בילה את הלילה (אחרי שהוא רקד ואלס עם בשיר), נשארה סוגיה אחת חשובה שמעניינת, ויש אומרים מפלגת, את שני המינים: מה אתה לובש כשאתה קם בבוקר? הפיג'מה, אותו פריט לבוש לילי שגברים נהגו לעטות על עצמם בעבר הלא רחוק (ושנשים אוהבות ללבוש עד היום, בעיקר מסוג חולצת הכפתורים של הגבר מהלילה שעבר), היא בעצם פריט בסיסי במלתחת הילדות של כולנו. הרי אין דבר יותר פיג'מיסטי מהילדות, וכשהג'נטלמנים עוצמים את העיניים, הם נזכרים איך יצאו מסורקים אחרי מקלחת, נעטפו בבדי פלנל בצבעים בהירים ונעימים, התיישבו על הספה וצפו בארצ'י בנקר, האיש והחלוק, ששימש דוגמה למיליוני אנשים איך לנהל את העולם מהכורסה בסלון ביתם.

אייקון אחר של טראש תרבותי, פיג'מתי לא פחות, היה יו הפנר, שהעביר את החדר האינטימי שלו למרחב הציבורי של מיליוני קוראים ברחבי העולם והפך את הפיג'מה למסמר הערב. אמנם להפנר לא היו דוגמאות של דובונים, ושום רכבת לא חצתה את מכנסי הפלנל שלו, אבל חלוקי המשי ופיג'מות הסאטן שלו שידרגו את מעמדם של בגדי השינה והפכו אותם לבגדי אירוח לגיטימיים. לאחרונה העיד הפלייבוי המיליונר שארונו מכיל לא פחות מ-200 פיג'מות משי ביותר מ-20 צבעים. כולן, כמובן, תפורות על פי מידה.

הדון הראשון

אבל גם בלי מיליונרים ושפנפנות עצובות מסביב, הג'נטלמנים מגלים שמכירות הפיג'מות בעולם עלו בשיעור של 30% בשנה האחרונה. המיתון העולמי, החיסכון הכלכלי, העובדה שהסלון נהפך לאופציה הזולה לבילוי לילי ושיותר אנשים עובדים מהבית וכבר לא זקוקים לחליפות משרד מהוגנות לפגישות עסקים - כל אלה תרמו לחזרתה של הפיג'מה לזירת האופנה.

הפיג'מה היא בסך הכל המצאה די חדשה. גברים נהגו לישון בוורסיה ארוכה יותר של חולצות היום שלהם עד שנות ה-70 של המאה ה-19, אז שבו כמה בריטים ממסעות קולוניאליסטים מהודו והביאו עמם את הפיג'מה (מקור השם, שהוא כנראה פרסי, מצביע על בגד לחלק התחתון של הגוף: פיי-ג'אמה: "בגד-רגל"), ששינתה ללא היכר את האופן שבו אנשים הלכו לישון וקמו בבוקר. באמריקה זכתה הפיג'מה לפופולריות רק בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כשעוצבה כחליפה נינוחה: מכנסיים עם גומי או כפתור רכיסה, חולצות ללא צווארון או בעלות צווארון שיכול להישאר גם לא מכופתר. בחורף יוצרו פיג'מות מפלנל, ומהר מאוד נולדה גם פיג'מת הפסים.

פיג'מיסט בשנחאי

במזרח הרחוק לבישת פיג'מות, גם בבית אך גם ברחוב, עדיין נחשבת מעשה שבשגרה. בשנחאי אין דבר יותר נפוץ מלחזור הביתה מהעבודה, ללבוש פיג'מה ולצאת לרחוב. זקני שנחאי וצעיריה רואים בפיג'מה פריט קז'ואל בסיסי, שאפשר לצאת בו מהבית בשעות הפנאי, לעשות קניות וסידורים. הנוהג המנומנם עלה לכותרות לאחרונה כששלטונות העיר, המתמרקת לה בימים אלו לכבוד אירוח תערוכת אקספו בשנת 2010, הכריזו על הפיג'מיסטים כעל מפגע תיירותי. תחת הסיסמא "Be Civilized for the Expo - No Pajamas in Public" ("היו תרבותיים לכבוד אקספו - בלי פיג'מות בציבור") גויסו מאות מתנדבים שיפקחו, יעירו ללובשי הפיג'מות במקומות הציבוריים ואף יקנסו אותם. אילו כך היו נוהגים גם בניו יורק, יש להניח שאחד הפיג'מיסטים המפורסמים בעיר, האמן ג'וליאן שנאבל, שלבושו הלילי הוא חלק בלתי נפרד מאישיותו הבוהמיינית, היה צריך למכור את שלל נכסיו. בתחילת השנה, אגב, נמכר במכירה פומבית תצלום של אנני ליבוביץ ובו במאי "הפרפר ופעמון הצלילה שוכב בתנוחה טיפוסית על הספה בפיג'מת הפסים שכה מזוהה אתו.

שנאבל בכותונת פסים

נציג אחר, קרוב יותר לג'נטלמנים בסגנונו, הוא ווס אנדרסן, שאמנם לא לובש פיג'מות בפומבי (אלא דווקא חליפות קלאסיות שקטנות עליו בחצי מידה), אבל מלביש חלק מהדמויות בסרטיו בפיג'מות. בסרטו החדש "מר שועל המהולל" מתהדרות הדמויות בחלוקי בית ובפיג'מות, וכך מסמנות את תחושות הביתיות והבעלות בעולם שכבר מזמן איבד את עצמו לדעת.

אופנת הגברים, שגילתה מחדש את הפיג'מה כפריט נוח וקל ללבישה, החלה לראות בה גם השראה אופנתית, שקשורה בטקסטורה של הבד, במגעו על העור, בצבעוניותו המיוחדת ובבוהק שהוא מקרין בדרך כלל. בין הראשונים היו פראדה ולאנוון, שהציגו בפאריס חליפות טייק-אוף על גזרת הפיג'מה הקלאסית. במילאנו היו אלו בוטגה ונטה, ארמאני ובעיקר דולצ'ה וגבאנה, שהפתיעו עם ז'קט פיג'מתי בעל רכיסה כפולה, ו"American Viceroy", חברה אמריקאית חדשה, שהוציאה לשוק קולקציה שכולה מחווה לפיג'מות תחת הסיסמה "מיועד לחלימה בהקיץ".

לאנווין יממוטו די&ג'י

satyenkumaraw

להשלמת השיק הביתי-אלגנטי, יותר ויותר גברים, שמתגעגעים לנעלי הבית של קיפי אבל לא מרשים לעצמם להיראות עמן ברחוב, יוצאים בנעלי בית איכותיות מקטיפה, כמו אלה מסדרת נעלי הבית היוקרתיות של ראלף לורן. מה שפעם היה ננעל בדלתיים סגורות ובדירות רווקים אירופיות נהפך כיום לסממן של סטייל, עם מכנסי הג'ינס והחולצה הנכונים.

השפה העברית אמנם מתרגמת באופן רשמי את המילה פיג'מה ל"חליפת שינה" ובכך משדרגת פלאים את מעמדה, אבל המסורת הציונית השאירה לנו בעיקר נעלי דפנה חומות ובדיחות על עיראקים בפיג'מות, שנמוגו אל בין קפלי הגלבייה של דן בן אמוץ. כשאלה מתחברים אל התלונות הבלתי פוסקות על הגבר הישראלי, שכובש כל לילה את טריטוריית המיטה ומושך בלי התחשבות את השמיכה לכיוונו, ייתכן שהגיע הזמן להיכנס לקודש הקודשים של ביתו, לזרוק את הטריינינג הישן ואת חולצת הטי המהוהה ולחלום על עתיד נעים יותר, מסאטן.