גטסבי לנצח

השבוע, באחד החופים המוזהבים של לונג איילנד, נהרסה על ידי בולדוזרי הנדל"ן האחוזה היפהפיה אשר שמשה השראה לסופר סקוט פיצג'רלד לסיפור על חייו וביתו של גטסבי הגדול. (והנה כתבה פואטית מהסי.בי.אס על הריסת הבית).

מה שמוגדר כאחד הרומנים הגדולים של הספרות האמריקאית ותיעוד נדיר של שנות ה-20 הסוערות, עובד גם למסך הגדול בסרט מ-1974, שאת תסריטו כתב פרנסיס פורד קופולה ורוברט רדפורד מככב כאחת הדמויות האלגנטיות שהופיעו בקולנוע. עכשיו, אחרי שהבית נהרס לא נותר אלא להשאר עם זכרונות מעטיפות הישנות והיפות של הספר ולהזכר בפירושים השונים לאותו אייקון גרסוניירי נצחי.

***

תוספת אחרונה, בזכות הגרסוניירית הנאמנה איה רוזן, והיא העטיפה אולי המפורסמת מכולן. האמן פרנסיז קוגט, שזכה בתחרות לצייר את שער הספר, יצר (בצבעי הגואש) עבודה מסתורית וסוחפת בסגנון ארט דקו, שהיתה מוכנה עוד לפני סיום כתיבת הספר.

כשראה פיצג'רלד את העבודה הוא התרגש עד מאד וביקש להכניס דימוי מסויים לספר הדומה לפורטרט שהתמונה. וכך הוא מתאר את דייזי ביוקנן: "girl whose disembodied face floated along the dark cornices and blinding signs".