דם, יזע וחליפות משי

איך אנחנו זוכרים את ווינסטון צ'רצ'יל? נמוך ועגלגל, לבוש בחליפת שלושה חלקים ומגבעת, יד אחת אוחזת בסיגר והשניה בתנועת ה-V המפורסמת. 

דמותו של צ'רצ'יל מופיעה בכל כך הרבה ספרים ומאמרים (כולל אלה של ווינסטון על עצמו, הוא הרי ראש הממשלה היחידי שזכה בפרס נובל לספרות) אבל ספר חדש שיצא לאחרונה, על ידי הוצאת אברמס, מנסה להפנות את זרקור מהאסטרטג לסטייליסט, מהמדינאי לגרסונייר. 

הספר  “Churchill Style: The Art of Being Winston Churchill" בוחן את הצד האופנתי של המדינאי הדגול, שנולד לתוך עולם האצולה הבריטי, לאם אמריקאית ולאב העונה לשם: הדיוק ממרלבורו. 

חיי המותרות של החברה הגבוהה היו חלק בלתי נפרד מעולמו של צ'רצ'יל הצעיר, שעל פי הספר מעולם לא שרך את נעליו בעצמו ותמיד, גם בימי המלחמה הקשים, לבש מתחת למדים מערכת מלאה של הלבשה תחתונה ממשי, להגן על עורו הרגיש. 

* ותודה ל Perrin Drumm, ידידת הגרסונייר בברוקלין, על הטיפ. עוד על הספר אפשר לקרוא בפוסט שכתבה ב- CoolHunting.

רויאל בלו

אקנה, בית האופנה השוודי האהוב, פצח השבוע בפרויקט גרסוניירי מקסים בשם Snowdon Blue, בו משתף פעולה ג'וני ג'והנסון, המעצב הראשי של אקנה עם לורד סנואודון, צלם פורטרטים של החברה הגבוהה בבריטניה ובעלה של הנסיכה מרגרט, אחותה של המלכה אליזבת.

 

פרויקט "Snowdon Blue" כולל ספר מהודר ובו 61 דיוקנאות של גיבורי תרבות (כמו סרז' גנסבורג, דייוויד בואי, ג'רמי איירונס, גרהם גרין ואחרים) לבושים בווריאציות שונות של החולצה כחולה קלאסית. 

כמו כן כולל הפרויקט תערוכה נודדת של צילומי הלורד שתנוע בין סניפי אקנה בלונדון, פריז ושטוקהולם וליין מצומצם ונחשק של שמונה דגמי חולצות כחולות, להשיג בחנויות אקנה וב - Très Bien Shop). 

גטסבי לנצח

השבוע, באחד החופים המוזהבים של לונג איילנד, נהרסה על ידי בולדוזרי הנדל"ן האחוזה היפהפיה אשר שמשה השראה לסופר סקוט פיצג'רלד לסיפור על חייו וביתו של גטסבי הגדול. (והנה כתבה פואטית מהסי.בי.אס על הריסת הבית).

מה שמוגדר כאחד הרומנים הגדולים של הספרות האמריקאית ותיעוד נדיר של שנות ה-20 הסוערות, עובד גם למסך הגדול בסרט מ-1974, שאת תסריטו כתב פרנסיס פורד קופולה ורוברט רדפורד מככב כאחת הדמויות האלגנטיות שהופיעו בקולנוע. עכשיו, אחרי שהבית נהרס לא נותר אלא להשאר עם זכרונות מעטיפות הישנות והיפות של הספר ולהזכר בפירושים השונים לאותו אייקון גרסוניירי נצחי.

***

תוספת אחרונה, בזכות הגרסוניירית הנאמנה איה רוזן, והיא העטיפה אולי המפורסמת מכולן. האמן פרנסיז קוגט, שזכה בתחרות לצייר את שער הספר, יצר (בצבעי הגואש) עבודה מסתורית וסוחפת בסגנון ארט דקו, שהיתה מוכנה עוד לפני סיום כתיבת הספר.

כשראה פיצג'רלד את העבודה הוא התרגש עד מאד וביקש להכניס דימוי מסויים לספר הדומה לפורטרט שהתמונה. וכך הוא מתאר את דייזי ביוקנן: "girl whose disembodied face floated along the dark cornices and blinding signs".

במקום בו נשרפים עצים

עם כל הכבוד לשלל הגאדג'טים העוטפים את חיינו בשכבות של מידע, קידמה טכנולוגית ומשחקי פירות ובלונים, הגרסוניירים עדיין יכולים להתרגש מעבודת פרינט איכותית, במיוחד זו המקדשת ספרות קלאסית ונראית כאילו ניצלה משריפה ביער.
תחת השם המוצלח ורב המשמעות Occulter ניצבת לה חנות ניו יורקית (83.5 Orchard Street) המציעה עבודות עיצוב של Black Sheep & Prodigal Sons, מוסיקה איזוטרית ולא מעט מדפי ספרים.

סדרת הספרים השחורים החדשה של Occulter מבקשת מהקורא לא לשפוט את הספר על פי הכריכה - כי היא דומה אצל כולם - אבל כן מבטיחה בלעדיות בקריאה. כריכות הספרים, על פי Occulter, משמשות רק כ"כלי" לרעיונות ולכן ספרי סדרת הקלאסיקה כרוכים בעטיפה שחורה המחוזקת במסגרת גומי ונעולה על ידי חוט מתוח. כדי להבטיח את ראשוניות הקריאה יש לקרוע את החוט, שישמש אחר כך כסימניה.
הגרסונייר בחר רק כמה דוגמאות נבחרות לעושר הצפוי בסדרת הספר השחור הקטן שלי - עוד כותרים בחנות המקוונת.

אופטימי במהותו חייב לסיים הגרסונייר את הפוסט הזה במשהו אחר, אדום, צרפתי ונוטף שיק. הכריכה של "המדריך הפריסאי לשיק", שכתבה אייקון הסטייל הצרפתי אינס דה לה פרסאנז', נחשפה זה עתה - אך הספר יצא רק באביב 2011 (גם אם החורף לא יגיע).
דה לה פרסאנז', שהיתה דוגמנית-על עוד לפני שהמושג היה קיים, שימשה במשך שנים כמוזה הראשית לבית שאנל, תפקיד שהסתיים ב-1989 אחרי שהסתכסכה עם קארל לאגרפלד. הסכסוך, לשמחת כולנו, הסתיים (רק) באוקטובר האחרון כשהקייזר הזמינה חזרה למסלול, לתצוגת קולקצית אביב-קיץ 2011. נעבור את החורף ונקרא.

מעיל מילים

בגדים, אנחנו כבר יודעים, מספרים את הסיפור של לובשם. ג'יי-זי לוקח את הרעיון הסיפורי צעד אחד קדימה ומוציא יחד עם גוצ'י ז'קט עור ובו חלקים מספרו האוטוביוגרפי החדש: DECODED.

הספר, שיוצא ב-16 בנובמבר ועל כריכתו הרורשך של וורהול, יכיל את הגרסא המוארת לכל כתבי ג'יי-זי לצד ראיונות עם משפחה וחברים. פרויקט דיקודד מבקש להוציא את המילים מהעמוד המודפס (או הדיגיטלי) כשחלקים נוספים של הספר הוחבאו במקומות שונים ומוזרים לא פחות כמו תחתית הבריכה במלון דלנו במיאמי ומאחורי הצלחות של הספוטד-פיג בניו יורק. ועכשיו תקראו בז'קט הבא:

רבותיי, ספרים

הגרסוניירים כבר סיפרו איך אוהבים ללמוד את החוקים (ואז לשבור אותם) בטור "הוראות שיבוש" והנה, באביב 2011 מצטרף כותר חדש למדף המדריכים לג'נטלמניות. גלן אובריאן מרכז את כתביו בספר אדום ומפתה תחת הכותרת הצנועה: "איך להיות גבר - מדריך לסגנון והתנהגות עבור הג'נטלמן המודרני".

אבל מי שדבקה בו רוח חגי סוף השנה מוזמן להזמין את הספר החדש של לואי ויטון, היוצא לאור במקביל לתערוכה בנושא שתוצג בפריס, ומציג 100 מהמזוודות הקלאסיות של בית האופנה המסורתי.

אמנות ואופנה, יוקרה ונסיעות. הגרסונייר קצת מסוחרר ומתחיל לארוז לקול שירי הכריסמס בחוץ.

מזוודות, רבותיי, מזוודות

ההמלצה האחרונה היא לא על ספר כי אם על אתר שמנהל זוג פריסאים חביב וחובב פרינט שהחליטו לתעד את כל הספרים שהם קונים בשנת 2010. אם אתם עוד לא מכירים אתם מוזמנים להציץ להתמכרות של אחרים: "שנה של ספרים".

ספרות יפה

רשימות בסט-אוף בתחום הספרות נעדרות בדרך כלל שיפוטים סגנוניים שקשורים לסטייל ולאופנה, אבל רשימת עשרת הסופרים המתלבשים הטובים של בלוג flavorwire גרמה לגרסוניירים קצת נחת וסוף סוף הוכיחה שהפתגם don't judge a book by its cover לא תמיד נכון. להיפך. קחו את טום וולף (למעלה, בחליפה הלבנה, כמו שהוא לובש תמיד 1962), וויליאם בורוז (תמונה ראשונה למטה, ההיפסטר האמיתי והפדורה) ואוסקר ווילד (תמונה שניה למטה, אין צורך לפרט - כן?).

רחוב החליפות הטהורות

הגרסוניירים כבר התהלכו בדמיונם לא אחת ברחוב המפורסם savile row שבלונדון, נכנסו לחנויות, מדדו חליפות ורכשו בגדים-לפי-מידה, כמיטב המסורת הבריטית. ספר חדש שיצא בימים אלה סוקר את תולדות הרחוב והתרבות שמסביבו ומספק הצצה היסטורית לאחד המקומות היחידים בעולם שמסמלים - כבר למעלה ממאתיים שנה - את האלגנטיות הגברית הסרטוריאלית.

הרחוב התחיל את דרכו ב-1667 ונבנה על חלקת הסחלבים של איש אצולה בריטי., ועד 1848 היו בו בעיקר רופאים, חייטים צבאיים ומהגרים יהודיים. את דרכו כרחוב החליפות לפי מידה התחיל savile row כשקיבל השראה מלבוש ג'נטלמני לרכיבה, כשסביב דמותו הדנדית של ג'ורג 'בו' ברומל החלו להיפתח מספר בתי אופנה קלאסיים, שחלקם פתוחים עד היום.

מייקל קיין ב-savile row

מדהים להיווכח עד כמה עבר הרחוב עליות ומורדות - אירועים היסטוריים ומהפכות אופנתיות - וידע לשמור על מקומו גם כשאופנת הרחוב ומרד הנעורים דחו את מה שהיה לו להציע. עוד על הספר, אפשר לקרוא כאן.

היתרונות שבהתנהגות אלגנטית

לרשימת ספרי הקיץ של הגרסונייר נוסף עוד כותר: "מסה על חיים אלגנטים" (Treatise on Elegant Living) של בלזאק, שיצא לראשונה באנגלית (וחמק מהרדאר הגרסוניירי). החיבור , שנכתב ב-1830 והפך לאחד מהטקסטים החשובים שנכתבו על דנדיות, סימן את המעבר מהדנדיות המוקדמת הבריטית לזו האינטקלטואלית-אמנותית צרפתית של המאה ה-19. זהו חיבור פילוסופי ראשון הקשור בדמות הדנדי וכולו שיר הלל לחיים אתסטיים ויפים. בספר טוען בלזאק שלמרות שבכל תקופה יש ביטוי שונה לאלגנטיות, עקרונותיה נצחיים, ואותם הוא מנסה לפצח. עוד על הספר אפשר לקרוא כאן.

חיקוי לחיים

ג'ון ווטרס, אחד הבימאים האהובים על הגרסוניירים (ואחד האנשים המצחיקים שתמיד מותחים את גבולות הטעם הטוב ועדיין יש להם סטייל), הוציא היום את ספרו "Role Models". הספר בנוי מפרקים שונים המוקדשים לאייקונים משמעותיים בחייו, ביניהם פושעים, מפורסמים, אלמונים וסתם אנשים. "האנשים שאני אוהב הם מיעוטים שאפילו בתוך המיעוט שלהם אינם מרגישים בנוח" הוא אומר בראיון ל-popmatters.

בין האייקונים שלו אפשר למצוא את ריי קוואקובו, שדרכה הוא מנסה לפצח את מקורות הסטייל המפורסם שלו, מחנויות הוינטאג' של בולטימור לשפם-העיפרון שהוא כה מזוהה עימו.

צילום ממגזין ניו יורק, 2006

הבק-סטייג' של חייו

חדשות טובות לחובבי ספרי האופנה: הוצאת אסולין תוציא בשבועות הקרובים ספר המתעד את העשור האחרון בחייו המרתקים והיצירתיים של אוליבייה ת'ייסקנס.
המעצב הבלגי המוכשר והכה צעיר, היה אחד מכוכבי העשור, וסיים בסתיו האחרון את תפקידו כמעצב הראשי בבית האופנה נינה ריצ'י. עתידו של ת'ייסקנס עדיין לוט בערפל אבל את הישגי העבר מציג הספר שנקרא " The Other Side of the Picture". ת'ייסקנס העניק בשנים האחרונות חשיפה מלאה לחברו, הצלם והמעצב הבלגי ג'וליאן קלאסנס, שתיעד את הבקסטייג' של חייו.

הריפיינרי29 מעניק לכם הצצה לעוד חמישה ספרי אופנה שתרצו לקנות השנה (ביניהם פראדה, יורגן טלר, רנקין וקארל לגרפלד).