מועדון הג'נטלמנים - א-סיכום לשנה החולפת

זה שוב אותו הגעגוע, או שמא השנה שמסתיימת מפיחה בג'נטלמנים רגשות מוזרים ותחושות של אי-סיכום? לפעמים נדמה להם במבט החוצה, שגרוע מזה כבר לא יכול להיות. אבל אם להתעלם לרגע מהייאוש החברתי-פוליטי, במבט רחב יותר נראה להם כי שלב מסוים במהפכה הגברית, הג'נטלמנית והסרטוריאלית (איך שלא תקראו לעובדה שגברים רבים בעולם יכולים להבחין בין רכיסה רגילה של ז'קט לרכיסה כפולה, למשל), מסתיים - ואולי אפילו בהצלחה.

הבלוגים, המגזינים, הפורומים, שורות הסטטוס והציוצים בעולם וגם כאן מבשרים על דור חדש שמודע לעצמו, יודע מה הוא רוצה ללבוש ואיך לעשות זאת, בצירוף האקססוריז והסטייל המיוחד לו. חנויות הרשת שצצו בשנים האחרונות, המבחר ההולך וגדל של בגדים המוצעים למין הגברי, והידיעה - כמו בכל מהלך קפיטליסטי - שמדובר בפלח שוק גועש וגדל, שצמא לעוד מידע ועוד מכנסי ג'ינס מבדי דנים יפאניים.

לא מדובר כאן חלילה בסיכום שנתי, אפילו רחוק מזה, אלא בסיכום של שלב קטן אבל משמעותי במהפכה (שממש לא הסתיימה, בטח לא כאן); מעין עצירה נונשלנטית לרכיסת השרוכים או ניקוי כתפי הז'קט, המשהה לרגע את הצעידה תוך מבט לאחור. מה גברים רוצים מאופנה? מה אופנה גברית רוצה מהם? ומה רוצים הבלוגים, המגזינים והחנויות מהגבר החדש?

מגזין האופנה הגברי "GQ" ערך לאחרונה שולחן עגול, שאליו הוזמנו כמה מהשמות הגדולים שהיו לאבות המייסדים של המהפכה האופנתית הגברית באמריקה - מהמעצב מייקל בסטיאן, דרך בלוגר אופנת הרחוב מרדכי רובינשטיין וכלה בעורכי אתרים ופורומים שהתבקשו לסכם כעשור של כתיבה על אופנת גברים, עשור של מהפכות קטנות שעברו על התקשורת וכמה שינויים שעברו על הגבר עצמו.

מיסטר מורט. בקורדרוי לוק

בין היתר, אמר רובינשטיין שאחת הבעיות היא שהמהפכה התקשורתית יצרה דמוקרטיזציה של לבוש: בלוגרים יוצרים ושוברים חוקים בלי לדעת כלל מהם. "זה לא בסדר לערבב דוגמה עם דוגמה", ציין, או "לענוב עניבה מעל לגופייה, כמו אבריל לוין".

פלאקבנטו

"אני שונא אופנה בדיוק כפי שאני אוהב אותה", כותב איש האופנה האיטלקי אנג'לו פלאקבנטו (שכותב, מייעץ ועושה סטיילינג) בגיליון האחרון של "Dapper Dan". "אני מתרגש מהאופן שבו היא משתנה, משקפת ולפעמים מקדימה את זמנה. אני נדהם מהדרך שבה הגוף נהפך לממברנה שיכולה להשתנות באופן דרסטי".

פלאקבנטו2

מנגד, כותב פלקאבנטו, שהוא "שונא את העובדה שלהשתנות רק כדי להשתנות היא דרישה אופנתית", ומציע לגברים להתייחס לבגדיהם כאל מדים: "ביחרו את הבגדים שהכי מתאימים לכם והיצמדו אליהם... עיזבו את הסכנות האופנתיות לטובת מנוחה במקום המוכר עם הטעם הטוב". הוא ממשיך וכותב שבניית מלתחה כזאת דורשת זמן ומחשבה, "כדי ליצור מדים שאינם מדים" ושכדאי שגברים יגלו את "ההנאה המשחררת בעובדה שאין אפשרות בחירה".

פלאקבנטו3

אבל כמו כל עיתונאי אופנת גברים טוב, בעיקר זה שאחרי המהפכה המדוברת, ממשיך פלאקבנטו לערוך רשימת המלצות, מסוג הרשימות החביבות על המועדון. מלבד תוכנה, היא מסמנת את המעבר ממדריכי סטייל להדיוט שלא יודע לענוב עניבה בקשר וינדזור לצרור עצות שמטרתן מופשטת יותר. 

ההגיגים של פלאקבנטו - כמו אלה של הג'נטלמנים - הם יותר מסתם עצות, אלה יסודות שעליהם כדאי ורצוי לבנות סטייל אישי, לנסח סגנון אופנתי ולהישאר במסגרת, הנוקשה לפעמים, של מדי האופנה הגברית שעליהם בנויה המהפכה. הנה כמה נקודות למחשבה - עם התוספות המקומיות ההכרחיות - שיכולות להיות השראה לשנה הבאה:

* קנה פחות, אבל טוב יותר. פלאקבנטו מציע לצמצם את המלתחה לבגדים ההכרחיים ביותר (אם כי הג'נטלמנים חושבים שכל הבגדים שברשותם הכרחיים), ומוסיף כי לא הכל חייב להיות מושלם.

* היה מודולרי. נסה לבחון את ההחלטות האופנתיות שלך באופן יעיל והגיוני. אם תשכיל לשלב ולהתאים, הארון שלך יתרחב באופן וירטואלי למרחב הנחוץ (מהו המרחב הנחוץ: חדר הארונות הדמיוני של הג'נטלמנים?)

* התאם את הבגדים לדימוי העצמי שלך. תן לרעיון (מי אני?) לעצב את הצורה בלי הגבלות או גבולות.

* השתנה כל הזמן. הימנע מדוגמטיזם. "אתה לא אותו אדם כל יום", הוא כותב. "הבגדים שלך צריכים להשתנות באופן דומה".

* הגדר ציפיות. אל תיתן לבגדים להשתלט על זהותך ועל שגרת יומך. שבור את החוקים מדי פעם. היה פורע חוק. האקראיות שולטת.

* הבט בעצמך במראה באופן מקיף ומחמיר. בחן את היתרונות והחסרונות שלך והחלט מה להדגיש ומה להסתיר. לפעמים חסרונות יכולים להיות מקסימים יותר מיתרונות. "בטן בולטת יכולה להיות חושנית יותר משרירי בטן", הוא כותב שם, ומסגיר את הסוד הגדול של האופנה הגברית: לא כולם חייבים להיות דייוויד בקהאם. גברים יכולים להיות סקסיים גם אם הם וודי אלן, אריק סיני או קרמיט הצפרדע.

* "זה רק בגדים". אולי העצה הטובה מכולן, כזאת שהכרחית אחרי אלפי המלים שנשפכו על אופנה גברית. "אלה רק בגדים", הוא קורא לסיום, "אתם תתעייפו מהם מוקדם משנדמה לכם".

***
שנה טובה ואזרחית לכולם! מועדון הג'נטלמנים כרגיל שמח להעניק לכם קריאה מורחבת בקודי לבוש שונים ובחוקים המשתנים של אופנת הגברים.

בנק הסטייל

הגרסוניירים אוהבים לדבר על כללי סטייל (פרטים ב"איך להתלבש לעבודה") ועל כמה חשוב לדעת אותם לפני שמנפצים אותם לרסיסים (כפי שהתרחש "הוראות השיבוש"). לכן התענג הגרסונייר לקרוא השבוע את הדו"ח מיוחד שנשלח השבוע לכל 1,500 עובדי הבנק השוייצרי U.B.S ובו, בין היתר, הנחיות לבוש וסגנון המסתמכים על מחקרים חדשים שעשה הבנק על מנת לברר כיצד לעשות רושם טוב על הלקוחות.

ב- 52 מעמודי הדו"ח מפרט הבנק את "המלצותיו" ללבוש העובדים, ואפשר רק לקרוא בהשתאות (לנוכח בגדי העבודה המרושלים שלנו) את מבנה הדרס-קוד הרשמי של הבנקאי השוייצרי:

• את החליפה יש לתלות על קולב עם קצוות מעוגלים כדי לשמור על צורת הבד המקורי.
• נעלים יש להחליף מדי יום.
• תחתונים צריכים להיות מאיכות טובה, נקיים ו…בלתי נראים.
• סגור את כפתורי המעיל כשאתה עומד. תמיד.
• צעיפים הם אביזר חובה ויש לכרוך אותם על פי הקשרים הידועים.
• קבע לעצמך תור אצל הספר כל ארבעה שבועות.
• העניבות צריכות להיות מתאימות ל"מורפולוגיה של הפנים".
• חל איסור על לבישת חולצות קצרות, ענידת חפתים וגריבת גרביים קצרים מדי שחושפים את העור.

בפעם הבאה שאתם אצל הבנקאי הפרטי שלכם

תציצו מתחת לשולחן

רבותיי, ספרים

הגרסוניירים כבר סיפרו איך אוהבים ללמוד את החוקים (ואז לשבור אותם) בטור "הוראות שיבוש" והנה, באביב 2011 מצטרף כותר חדש למדף המדריכים לג'נטלמניות. גלן אובריאן מרכז את כתביו בספר אדום ומפתה תחת הכותרת הצנועה: "איך להיות גבר - מדריך לסגנון והתנהגות עבור הג'נטלמן המודרני".

אבל מי שדבקה בו רוח חגי סוף השנה מוזמן להזמין את הספר החדש של לואי ויטון, היוצא לאור במקביל לתערוכה בנושא שתוצג בפריס, ומציג 100 מהמזוודות הקלאסיות של בית האופנה המסורתי.

אמנות ואופנה, יוקרה ונסיעות. הגרסונייר קצת מסוחרר ומתחיל לארוז לקול שירי הכריסמס בחוץ.

מזוודות, רבותיי, מזוודות

ההמלצה האחרונה היא לא על ספר כי אם על אתר שמנהל זוג פריסאים חביב וחובב פרינט שהחליטו לתעד את כל הספרים שהם קונים בשנת 2010. אם אתם עוד לא מכירים אתם מוזמנים להציץ להתמכרות של אחרים: "שנה של ספרים".