בלי להסגיר הרבה או לפרט בהרחבה (לזה עוד יהיה מספיק זמן בטיסה הארוכה שמחכה לגרסונייר מניו יורק לתל אביב), אפשר כבר לקבוע שאמריקה שקועה לה בנמנום צהריים מתמשך, מן תנומת חורף המחכה לאביב ולעתיד כלכלי בטוח ומעודד יותר. החנויות מיותמות מקונים, הקולקציות החדשות זוהרות בבדידותן, והמון ניו יורקרים שלא ממש יודעים לצייר את התקופה החדשה שבפתח.
דווקא קלווין קליין, בחלונות הראווה הגדולים שלו בשדרת מדיסון ורחוב 60, הצליח ללכוד את התמונה הכללית ולעורר חיוך בפני העוברים ושבים בסדרת חלונות המציגה את קולקציית הסדינים שלו ואת החלומות הניו יורקים על עתיד (קצת) יותר טוב. שלושת החלונות, במיוחד לקוראי הבלוג, לפניכם:

*עדכון: החלונות של קלווין קליין הם בעצם חלק מפרוייקט של האמן ג'ונתן הורוביץ, שתערוכתו (And/Or) מוצגת בשלוחה התמיד מוצלחת של המוזיאון לאמנות מודרנית, PS1, בקווינס. את הציפות, של קליין, אפשר להשיג בהזמנה מיוחדת בחנות או במוזיאון.
דווקא קלווין קליין, בחלונות הראווה הגדולים שלו בשדרת מדיסון ורחוב 60, הצליח ללכוד את התמונה הכללית ולעורר חיוך בפני העוברים ושבים בסדרת חלונות המציגה את קולקציית הסדינים שלו ואת החלומות הניו יורקים על עתיד (קצת) יותר טוב. שלושת החלונות, במיוחד לקוראי הבלוג, לפניכם: