יום חמישי, 17 ביוני 2010

הגרסונייר השבועי: ז'אן-פול בלמונדו

הקיץ הגיע, זה די ברור לכולם, לכן כובע הפדורה יוענק הפעם לז'אן-פול בלמונדו, סטייל אייקון צרפתי אלמותי, שלנצח ייזכר ככוכב סרטו של גודאר "עד כלות הנשימה", ושיכול להיות השראה אופנתית רלבנטית, בעיקר בחודשים חמים כמו אלו שלנו לחופי הים התיכון. בלמונדו, שמקבל את תואר "הגרסונייר השבועי", מוכיח את אחד הכללים הכי חשובים במראה הגברי, ומדגים איך למרות מעילי הטרנץ', הז'קטים והסיגריה הנצחית בפה, הדרך הכי טובה להיראות effortless דורשת עדיין קצת מאמץ.


הכל התחיל ב"עד כלות הנשימה", סרטו של גודאר שחוגג יובל בימים אלו. בלמונדו, ששיחק בתפקיד הראשי את דמותו של מישל, פושע קטן ממרסיי שמסתובב בפריז כדי לגבות כסף שחייבים לו ובדרך גם רוצה להתאחד עם אישה שהוא אוהב (ג'ין סיברג ההורסת), מסתובב כל הסרט בבגדים נונשאלנטים, מעין גרסה צרפתית קולית לבגדים בורגניים, ומשלב שובבות צרפתית של פושטק שרמנטי והומאז' אמיתי לבגדים אמריקאים קלאסיים, בעיקר לאלה של הדמות הנערצת עליו, המפרי בוגארט.


השניים, הוא בז'קטים רפויים ובלויים מעט וכובע פדורה החבוש באופן ממזרי, היא בשיער קצר ושילובי בגדים מפתיעים, סימנו לא רק את ה"גל החדש" בקולנוע הצרפתי, אלא גם את הגל החדש באופנה בכלל: את הרגע שבו לבוש, רוח הנעורים, ההומור והאגביות הספונטנית הופכים כל הופעה לכובשת, בעיקר אם אתם צעירים ושרמנטים.
את הבגדים לסרט הביאו השניים כנראה מהבית, כי לסרט לא היה מעצב תלבושות, ודווקא הבחירות האישיות של בלמונדו וסיברג התאימו לאופי החתרני שרצה גודאר להשיג: מראה צעיר, חצוף, שנראה הכי טבעי ברחוב הפריזאי של תחילת הסיקטיז.
ֿ



לכבוד חגיגות היובל לסרט, השיק המותג Rodarte את חולצות ה"New York Herlad Tribune" שהגרסוניירים כה אוהבים, ושניתנים להשגה בברני'ז, דובר סטריט מרקט וקולט.


מה אפשר ללמוד מבלמונדו? הגרסוניירים חושבים שכישרון אופנתי כמו שלו הוא בטח מולד, אבל עדיין אפשר להתאמן הקיץ על שיק אגבי (שכאמור דורש הרבה מאמץ), בגדים נוחים וממזריים שבדרכם השובבית עושים כבוד לקלאסיקה, ושאיתם אפשר לצאת לרחובות עד כלות הנשימה.






יום רביעי, 16 ביוני 2010

השורטס של ראף

אחרי שהציג שם ב-2003 את "המין הרביעי", התערוכה המכוננת שאצר עם פרנצ'סקו בונאמי, ואחרי שחגג שם לפני חמש שנים עשור ללייבל הנושא את שמו, ראף סימונס חוזר לפירנצה. סימונס הוזמן להציג את קולקציית הגברים שלו (לז'יל סנדר) בפיטי אימג'ן אומו, אחד מאירועי האופנה הגברית הגדולים ביותר באירופה, המתרחש מדי שנה בפירנצה. (מי שרוצה תזכורת לאיך שתום בראון סחרר את ראש הגרסונייר מוזמן לקפוץ בזמן).
מחר (יום חמישי ה-17 ליוני) בשעה 10 ורבע בערב, חלקנו יצפה במשחק כדורגל, חלקנו ילהטט בין פתיחות שונות של תערוכות ברחבי בעיר, וגרסונייר אחד ידליק מזגן, יכין קוקטייל קיץ, ילבש חליפה דקה ויצפה בשידור ישיר מהאתר של ז'יל סנדר בקולקציית אביב-קיץ 2011. (פירנצה תמיד מקדימה את זמנה).
עד אז מתעדכן הגרסונייר בעמוד הפייסבוק של הסנדרים, שאוהבים לשתף את הגולשים בהכנות לאירוע הגדול, באודישנים, בסידור הישיבה המדוקדק ובשורטס של ראף.

יום שלישי, 15 ביוני 2010

צל החליפה האחרון

הגרסונייר ממשיך לעקוב אחרי הפרויקט המרתק של אדריאן סובאז' This is not a suit (תקציר הפרקים הקודמים בפוסט: לפרק את החליפה) שעובר הפעם מאלמונים ברחובות L.A למתבגרי בריט-רוק אלגנטים.
מי שעוד לא הספיק לגמוע בשקיקה את שלושת התמונות פה למטה, נזכיר שמדובר באלכס טרנר ומיילס קיין, כוכבי ההרכב הגרסוניירי המופלא The Last Shadow Puppets.

This is not a suite

ובשביל הגרסונייר כמובן, זו רק הזדמנות מצויינת להזכר בשיר והסטייל של בובות הצל האחרונות:

יום ראשון, 13 ביוני 2010

גלויות מדורדון, צרפת


שבוע בדורדון, חבל שידוע בעיקר בזכות הכמהין והפואה גרא שלו, זימן לגרסונייר הזדמנות להתרחק מהאובססיות הרגילות שלו (מגזינים, רדיפה מתסכלת אחרי פוסטים חדשים בגוגל רידר והתעדכנות בלתי פוסקת במתרחש בכל בירות העולם) ולהתרכז בקריאה, מנוחה לנפש וגמיעת יערות ירוקים, מבצרים וכפרים מימי הביניים, שעדיין רוחשת בהם פעילות עירונית נוגעת ללב.

מוטבע על דלתות השוק:
L’architecture est un mélange de nostalgie et d’anticipation extrême
(Architecture is a mixture of nostalgia and extreme anticipation) -
Jean Baudrillard


שם, בשוק המקורה של סארלה, שממוקם בכנסיה עתיקה שהוסבה לשוק (חלל יפהפיה שעוצב ושומר מחדש על ידי ז'אן נובל), או ברחובות הצרים של עיר אחרת, התערבבו הנוסטלגיה וההווה במה שנשקף מבעד למשקפיים השחורים, והשאירו עקבות גרסונייריים.






שבוע טוב.




יום שבת, 12 ביוני 2010

המתלבש הטוב בממלכה

מישהו בממלכה המאוחדת כנראה שמע את קריאת הגרסונייר לעכשוויות אחרי שנכתב פה כי פרויקט המתלבש הטוב בכל הזמנים של מגזין אסקוייר (למרות שהניב תוצאות מפתיעות) הוא ארכאי ביסודו.
אז הפעם מנסה המגזין הבריטי להתעסק בהווה ולא בעבר וכפי שעורך המגזין‫ ג‫'‬רמי לנגמיד‫‬ יסביר לכם מיד בוידיאו פה למטה - הזמן מעולם לא היה כה נכון לערוך את תחרות המתלבש הטוב ביותר בבריטניה. ומי אמר מהפכה בסטייל הגברי‫ ולא קיבל פרס של 30 אלף פאונד הכוללים בזבוזים בהארודס ותמונת השער של גליון אוקטובר‫.‬ הגרסונייר מגהץ את מטפחת כיס המנוקדת ובודק אפשרויו לגיחה זריזה ללונדון. צ'יריו...

Esquire - Britain's best-dressed real man, episode 1 from esquireuk on Vimeo.

יום חמישי, 10 ביוני 2010

חג שמח מיסטר פורטר

‎ לילות ארוכים עוברים על הגרסונייר כשהוא משייט לו בעולם המידע הווירטואלי האינסופי, מגשש, מוצא ומגיש הוכחות מרתקות על מהפכת הסטייל גברי שמתרחשת לה, בין וויליאמסבורג לקינג ג'ורג', בין צ'לסי למסריק. ולפעמים, כמו היום, נקלטה, ברדאר העיניים העייפות, ידיעה קטנה אך משמעותית שללא ספק תחולל שינוי מבורך בארון הבגדים הגברי. ‬
ובכן, גבירותיי, רבותיי, שימו לב, האתר Net-A-Porter שהפך בעשור לקיומו לזירת ההתרחשות המרכזית בעולם האופנה המקוונת, הודיע כי החל מינואר 2011 יושק אתר מקביל לגברים, שיקרא מר פורטר. הללויה! וברוכים הבאים מיסטר פורטר.

האתר יציג את מרכולותו הראשונית מקולקציות אביב/קיץ 2011 של יותר מ-60 מעצבי גברים מרחבי העולם, מבתי האופנה הגדולים ועד מותגי נישה, ויכלול, כמו האתר-אחות, עצות סטייל והפקות אופנה מיוחדות לגברים.
בדיוק עשר שנים אחרי שהעיתונאית נטלי מאסאנט השיקה את Net-A-Porter (ובינתיים מכרה את רובו לקבוצת רי'צמונט עבור 50 מיליון פאונד) היא ‬מבינה בחושיה המחודדים לאן הרוח נושבת. "לכל הלקוחות שלנו יש גבר בחייהם" היא אומרת "רובן אף נשואות או גרות עם גבר, ושלוש מיליון יוניק גולשות בחנות המקוונת שלנו יוזמנו גם לקנות משהו לגבר בחייהם. בנוסף אנחנו נקבל בברכה קבוצה חדשה של גברים עם סטייל שיצטרפו אלינו ויקנו עבור עצמם". נציגי האתר הגברי כבר שריינו לעצמם מקומות בשבועות האופנה הקרובים במילאנו ובפריס והגרסונייר, משוכנע בצדקת חליפתו, משריין לעצמו מקום מיוחד ברסס-פיד: ברוכים הבאים מיסטר פורטר.

יום רביעי, 9 ביוני 2010

מה עושים הדוגמנים בלילות

הגרסונייר תמיד חשב שדוגמנים הם יותר מסתם פנים יפות‫ ובלוגרים יכולים לפעמים להראות טוב יותר מהמילים השנונות שהם כותבים. מזל שהריפיינרי29 הרים פרוייקט אביבי ומגיש לכם את חמשת הבלוגרים הכי יפים ברשת שמתעדים באובססיביות (מוכרת) את חייהם היפים לא פחות ואת היומיום של עולם האופנה.

‬הי סיזר: ‬הוא בלגי, הוא דוגמן חובק עולם וחובק קמפיינים, הוא אוהב לאכול, לכסות את ראשו בשקיות ysl ויש לו בלוג עם השם הכי מתחכם: You Know You Can't Rome Without Cesar

תכירו את סן מיטסוג'י - שילוב מופלא של אימפריות שוקעות: בן לאבא יפני ואמא אנגליה, דוגמן מצליח ובלוגר עם נפש אמנותית.

אחיו של הדוגמן הבא, ‎לייל לודוויק, הוא אחד ממייסדי vimeo, מה שמסביר את כמות הסרטונים בשני הבלוגים שהפנים היפות האלו מתחזקות. בנים רק רוצים טו האב פן (עם מצלמה דיגיטלית).

Wreckshop SLOOOOOOOOO MOOOOOOOOOOOOOOOOOO from steamclam on Vimeo.

ולסיום, קולקטיב מצודד של שני דוגמנים: נומה האן ופריי מוד שיחד עם עוד חברה אוהבים לאהוב את החיים, לתעד אותם ולייצר מה שעורכי הריפיינרי מכנים ‫: ממתק עין.

צלם עם סגנון

כמה תמונות טריות של הצלם וויליאם אגלסטון שחתם על ספרו בביקור האחרון בטוקיו. בהחלט צלם עם סגנון.

מתוך purple diary

יום שלישי, 8 ביוני 2010

לייק אורנז'

"הבושם מת. יחי הבושם!" כך נפתח המניפסט של Etat Libre d'Orange (מדינת אורנג‫'‬ החופשית - בתרגום חופשי‫), בית בשמים צרפתי‬, צעיר וחצוף שמפריח לחלל האוויר שלל ניחוחות חדשים, מוזרים ולפעמים מעוררי מחלוקת, הקוראים תיגר על תעשיה שמרנית ומסחרית להפליא. אטיין דה סווארט, גרסונייר צרפתי דרום אפריקאי, הקים לפני כמה שנים את בוטיק הריחות האונגרדי כשהוא פונה לכמה מהשמות הגדולים בתעשיה ונותן להם חופש קריאטיבי ליצור כאוות אפם.

התוצאות המפתיעות לא איחרו לבוא ובית אורנז' התמלא בניחוחות מפתיעים כמו:
ועוד נזכיר את טום מפינלנד‫,‬ ‎יסמין וסיגריה ואת הבושם החדש והמדובר של הבית, שנוצר על ידי אחת הנשים הבודדות שחוזרות ומופיעה בבלוג הזה כאילו היא גרסונייר אמיתי. טילדה סווינטון שוב מצליחה להפתיע ולכבוש את לבו של הגרסונייר והפעם בריח חדש הנקרא Like This. את הניחוח יצרה טילדה בהשראת שיר של המשורר הפרסי ג‫'‬לאל א‫-‬דין רומי (אפשר לשמוע אותה מקריאה את השיר באתר).

הבושם החדש נפתח על העור (על פי הבלוגרית דה-נון-בלונד) בריח ג‫'‬ינג‫'‬ר חזק, שאחריו ניתן להבחין בריח דלעת מקורמלת‫,‬ וטיבר‫, נרולי מרוקאי, מנדרינה צהובה (ועוד). הגרסונייר טרם קיבל את בקבוק ה- Like This לידיו, אבל יש לו הרגשה שהוא יעשה לו לייק.
ולמבקרים בפריס:
Etat Libre d'Orange
69 Rue des Archives
75004 Paris
שישי עד שבת
12:00 - 19:30

יום שישי, 4 ביוני 2010

והזוכה היה

לא בכל יום תתפסו את הגרסונייר ממליץ על אי אילו תכניות ריאלטי, גם אם הן קשורות לאופנה וסטייל. אבל בכל זאת הגיע סוף השבוע ולמה לא לפנות שמונה דקות לוידיאו של GQ ולהזכר בשופטים מלאי הסטייל ובמועמדים הנרגשים, בתחרות מעצב בגדי הגברים הטוב באמריקה. (תזכורת: הזוכה היה בילי ריד)

אמנות הנעל

Clemens en August הוא מותג בדרכים. בכל עונה נוסעים אנשי המותג הגרמני לעיר אחרת, מקימים חנות פופ-אפ, בד"כ בגלריה לאמנות עכשווית, ואחרי שנוצר הבאזז הדרוש, מירב המכירות נעשות ברשת.
הפעם חברו אנשי קלמנס ואוגוסט עם האמן הבריטי, החביב על הגרסונייר, ליאם גיליק שעיצב להם קוקלציית נעליים עם גריד נקודות מופתי (לא סימטרי) המתפרש על גבי חזית כל נעל. הקולקציה של גיליק נקראת "Left shoe!!! Right shoe!!!" והרעיון מבוסס על עבודת טקסט ותיקה של גיליק משנת 1997 הנקראת "Discussion Island/Big Conference Centre".
למרות שהפרסום הראשוני היה שאלו נעלי Bespoke, שאינן נרכשות על פי מידה אלא רק על ידי מדידות כף הרגל (כפי שנערכו בשבועות האחרונים בגלריה בלונדון) אפשר להרגע, לקחת אוויר, הלוואה מהבנק ולהזמין את הנעליים באתר המותג. הגרסונייר מאד מרוצה מהמפגש המדויק בין בריט-ארט-דאנדיזם לקונספט אופנה אינטקלטואלי גרמני ומייחל לחיבור מוצלח ומתבקש בין אופנה לאמנות ישראלית עכשווית.