חיות על המסלול

באירופה הסתיימה לה תקופת החגים האפורה והצבע חוזר למלתחת הגברים - מאחורינו יריד פיטי בפירנצה, שבוע האופנה במילאנו נפתח במוצ"ש ומשם - לפריז. בימים הקרובים תוכלו לחזות באדריאן ברודי צועד על המסלול של גברת פראדה, בקולקציה השניה של קים ג'ונס ללואי ויטון, בסילביה פנדי שחוזרת לעצב לגברים ובקולקציית הביכורים המסקרנת של ג'ונתן סונדרס. הולך להיות מעניין.

גרסוניירים בדרך לתצוגה. אחד מהם כוכב מקומי . צילום: טוני טון

לצד דוגמאות הקמופלז' מהפוסט הקודם לא היה מפתיע, כבר בתצוגות הראשונות, לראות לא מעט חיות ששצצו להן מבין בדי ההסוואה. את השבוע פתחה חברת ברברי בתצוגה יוקרתית ומאופקת (האובססיביות הדיגיטלית אגב לא נגמרה בשידור התצוגה באינטרנט אלא גם בציוץ טוויטר על כל לוק בנפרד!) ולצד המראה המחוייט עד נוקשה הגיחו להם כמה  שועלים חביבים (וינשוף אחד).

ברברי פרורסום

אנדראה פומפיליו

ראף סימונס, לג'יל סנדר, מחריף את הטונים הכהים ומציג קולקציה אפלה ומפתה, עמוסה בפריטי עור כבדים עם אתנחתא קומית (או אפוקליפטית) בדמותם של דינוזאור ולוויתן.

בלי דימוי אבל החיה בפנים

לוויתן על הגב

מועדון הג'נטלמנים - יומן כיס

המחאה המתפשטת בנוגע למצוקת הדיור הזכירה לג'נטלמנים כי בית יכול להיות גם פיסת בד בצורת אוהל, בדיוק כפי שארנק יכול להיות פיסת בד בצורת כיס. אותה גומחה מהווה סמן מבדיל לא רק בין עשירים ועניים אלא גם בין נשים וגברים: בעוד נשים נוהגות לשים את כל רכושן בתיקן (שלפעמים גודלו הוא כשל אוהל), שם הן מתחזקות משק אוטרקי שיאפשר להן להסתדר עם או בלי בית, הרי שגברים מעדיפים ללכת עם מספר מצומצם של פריטים הכרחיים. את הפריטים האלה הם נושאים לרוב בכיסיהם, משל היו אנשים חופשיים ונטולי קניין שיכולים להסתובב בעולם מבלי לדאוג לשום דבר.

כיסים חיצוניים של Woolrich

הבעיה היא שבמקום תיק שיאחסן את כל הדברים שבכל זאת זקוק להם האדם, גברים נוהגים לצאת לרחוב עם כיסים גדושים - עבירה סגנונית שיוצרת לא רק רושם רע, אלא גם צללית תפוחה ולא אלגנטית. ארנק, מפתחות וטלפונים ניידים הופכים גברים רבים לכיסים מהלכים שמתפקעים מחוסר מקום ומסכנים את בעליהם באיבוד חפצים חשובים.
העובדה שגברים לא אוהבים תיקים זכתה לחיזוק בתצוגה האחרונה של ראף סימונס למותג ז'יל סנדר שהתקיימה לפני כחודשיים. על מסלול התצוגה צעדו להם גברים עם לא אחר מאשר גלגול אוונגרדי של הפאוץ' - אותו פריט כעור שבשנות ה-80 נתלה מעל החגורה כצמיג נוסף באזור הבטן.

לשמחתם של הג'נטלמנים, הפאוצ'ים מבית מדרשו של סימונס נתלו ברצועות עור סביב הצוואר, היו עשויים מעורות משובחים בצבעים זרחניים ושידרו מראה אלגנטי ומחשמל, ששילב בין התחושה המשוחררת של העדר מטען חורג לבין האפשרות לשאת את מטלטליך בכיס שפשוט תלוי לו על הצוואר.

אם אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו, הרי שבגדי גברים ניכרים בכיסים שהם מציעים: כיס מכנסי הג'ינס, למשל, הוא טביעת אצבע מותגית. ההבדלים בין מכנסי הג'ינס השונים לא מתבטאים רק בגזרותיהם אלא גם בלוגואים הרקומים על כיסיהם. כך אפשר לזהות מרחוק אם מדובר במכנסי ג'ינס של ליווייס, דיזל, ג'יי ברנד, סבן פור אול מנקיינד או ניודיז. לשמחתם של הג'נטלמנים, הלוגואים הצועקים של שנות ה-80 וה-90 פינו מקום לגישה קצת יותר דיסרקטית לכיסים, כשחברות איכותיות כמו אקנה, איי פיס סי וצי'פ מנדיי מייצרות אותם נטולי מיתוג וסמל.

לצד ארבעת הכיסים הקלאסיים של המכנסיים מתחבא כיס אחר, לא פחות חשוב, שידוע בכינוי "הכיס החמישי". המדובר בכיס הנמצא לרוב בתוך הכיס הימני של מכנסי הג'ינס, שיועד במקור לשעון. גברים רבים הפכו אותו במרוצת הזמן למקום לאחסון כסף קטן, או למעין כספת סודית לכל מיני דברים אחרים שגברים מעדיפים להחביא.

מנהלי אפריל 77, מותג מכנסי הג'ינס הצרפתי, הידועים בחיבתם לעולם הרוקנרול, עיצבו את הכיס הפנימי שלהם בצורה מעט שונה, ואף דאגו להטמין בו מפרט, למקרה חירום שבו ייתקל הלובש בגיטרה אקוסטית.

אי אפשר לשכוח את המכנסיים בקולקציות הראשונות של מרטין מרג'אלה, שתמיד הגיעו עם כיס קטן נוסף, מעט מעל ברך שמאל, שנועד להכיל בדיוק כרטיס נסיעה במטרו. או מכנסיים אחרים, בעלי כיסים רבים, שהפכו לסימן סגנוני שראוי לתת עליו את הדעת: מכנסי הדגמ"ח. אלה עם הכיסים המרובים שהיו נפוצים בתחילת העשור פינו מקומם למכנסיים עם כיסים דיסקרטיים יותר. כיסים צדדיים אחרים, כמו אלה שבמכנסי הצ'ינו, הפכו למקום המושלם לטמון בו את הידיים.

עבודה של דורון רבינא
Untitled. Digital print, 30x42 cm, 2004

בכל הקשור לחולצה, תיאוריה (לא בלתי הגיונית) שפותחה במאה הקודמת גורסת כי קיים קשר הדוק בין מספר כיסיה למעמדו החברתי של הלובש אותה: ככל שמקומו בסולם החברתי גבוה יותר, כך הולך ופוחת מספרם. לפי התיאוריה, מנהלים בכירים לובשים תמיד חולצות לבנות חלקות נטולות כיסים, ואילו המנהלים הזוטרים, שצריכים מקום לשים בו פתק, עט או כלי עבודה אחר, לובשים חולצות עם כיסים. באותו עניין, אפשר לראות בכתמי הדיו שעל כיסי החולצות מעין אורנמנט גברי - קישוט שיכול לבטא אמירה אישית לא פחות מחפתים מוזהבים בשולי השרוולים.


גם כיסי הז'קט הם תורה שלמה בפני עצמה: נסתרים וגלויים, פנימיים וחיצוניים. נדמה לעתים שמעצבי הז'קטים בונים קודם כל את הכיסים ואז תופרים סביבם גזרה, רק כדי שגברים ישתמשו, למשל, בכיס הכרטיסים - כיס קטנטן שנמצא מעל הכיס הקדמי ושנועד לאיחסון כרטיסי רכבת - או בכיס הנסתר הפנימי שנועד לארנק.

כיס של מרג'יאלה

אבל כיס הוא לא רק פונקציונלי - אפשר להשתמש בו גם לקישוט: בזמנים קדומים ג'נטלמנים שלשלו לכיסיהם שעוני זהב קשורים בשרשרת, אחרים שמו בהם מטפחות כיס צבעוניות ואלגנטיות, ויש כאלה ששמים מטפחות דמויות בנדנה בכיס האחורי של מכנסי הג'ינס שלהם.

ובחלוף כל עונה לא יכולים הג'נטלמנים להימלט מחיפוש בכיסי המעיל של החורף הקודם או מפשפוש במכנסים הקצרים מהקיץ שעבר, מסע בעקבות מזכרות מהעונה הקודמת - מספר טלפון על נייר מהוה, שטר מכובס ואולי גם מכתב אהבה מרגש. הרי הג'נטלמנים לא נמצאים בכיס של אף אחד, מלבד אולי זה של עצמם.

שבטי הסתיו

1.

חבורות חבורות, התאספו להן בגליון האחרון של Vman, בהפקת אופנה מיוחדת העונה לשם Tribes of Autumn. הנה הם לפניכם, חבורות של גברים לבושים בבגדי הסתיו הקרוב, המספרים מעל התמונות, התשובות בסוף וכל שנותר הוא לבחור חבורה ולחכות שהקיץ יגמר.

2.

3.

4.

5.

1. דיור הום 2. ג'יל סנדר 3. תום בראון 4. דריס ון נוטן 5. ז'יבנשי

עור בקצה האפלה

אפשר אולי להאשים את ליקוי הירח שהתרחש באמצע שבוע שעבר, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שתחילתו של שבוע האופנה במילאנו לאביב קיץ 2012 מבשר על זמנים קודרים. ימי הקיץ עם הצבעים הבוהקים של העונה יתחלפו לימים אפלים יותר, כשהבזקי צבע עזים מפלחים את המבט, ובמקום דוגמנים באופנת קרוז נינוחה צועדים להם אבירים אפלים נכונים אלי קרב.

מלמעלה: ז'יל סנדר, קלווין קליין, ניל בארט

העולם על פי ראף בז'יל סנדר, למשל, היה צבוע בחושך על פי תהום אלמלא הארנקים הבוהקים או הדפסי הנחש שזהרו מדי פעם (ונוספו לוויש-ליסט מיד). זוקלי המשיך לעשות ניסיונות במעבדה של קלווין קליין, כשהשחור שלו היה שחור מאוד, ומעצבים אחרים, מתומאס מייר בבית בוטגה ונטה ועד ניל בארט שלחו אופטימיות זהירה מלאה בהרבה עננים שהשחירו את השמיים. קיץ 2011 רק התחיל, והגרסוניירים כבר מודאגים מקיץ 2012.

האביר האפל, ראף (תמונות מ-GQ)

מודל 2011

מי אתה, קלמאן שאברנו? הדוגמן הצרפתי בן ה-21 נראה בכל מקום בשנה האחרונה, השתתף בקמפיינים גדולים ונחשקים, פתח וסגר תצוגות חשובות ונדמה שהצליח ללכוד במבטו החד לא רק את רוח התקופה אלא גם את מושאה: אימג' של עלם-גבר, נסיך קרח נקי ומוקפד, פנקיסט ומורד, דמות א-מינית וסמל סקס לוהט. זליג יפה תואר.

הוא נולד ב-1989 ואת הופעת הבכורה שלו עשה על המסלול בתצוגה של דיור-הום כשהוא בן 16. שנה אחר כך הוא כבר נבחר להיות הפנים של ז'יל סנדר, ומאז הוא משתתף באופן קבוע בתצוגות של סנדר, פראדה, לאנוין, ראף סימונס, הוגו בוס, איב סן לורן, ז'יוונשי ורוברטו קוואלי (שבחר בו כפרנזטור ושכר את סטיבן מייזל לצלם אותו).

2011 סימנה את הפיכתו של שאברנו למודל גברי אולטימטיבי עם בחירתו כדוגמן הבית של שלל מותגים שונים זה מזה, ביניהם הליין J+ של ז'יל סנדר ליוניקלו, פראדה, סלבטורה פרגאמה וגם H&M. לא ברור אם העובדה שהוא כה מבוקש אומרת עליו משהו, על המותגים או עלינו, אבל אין ספק שזו השנה שלו.

בכל מקרה, הוידאו האחרון לליין המשקפיים של YSL (של הצלם המצויין קארים סאדלי עם מוזיקה מתוך הסרט האהוב "כרס של ארכיטקט"), הוא רצף פריימים לא רעים שדרכם אפשר להרהר בכוחו של מר שאברנו וברב ממדיות הגברית שניבטת ממנו.

צבע של הזמן

מקבץ צבעי הזמן: בין ה"חתונה" ל"גאלה", בין ניו יורק לפקיסטן, בין צבעי הניאון להדפסי הפרחים, הגרסונייר מוצא עצמו מבקש לעיתים פיסת שקט בשחור לבן.

זה הכל התחיל אצלו, הוא נזכר לפתע, ביוני שנה שעברה, כשראף סימונס (לז'יל סאנדר) חישמל את הטבע, בווילה גמבריה שבפירנצה. מאותה קולקציה מגיעים פריטים רבים להפקה האחרונה של המגזין Essential Homme (תמונה למעלה ושתיים למטה).

צבעי העכשיו אינם טכנוקולוריסטים בלבד, אלא גם חוזרים למקורות, לפלטת הצבעים הבסיסית והנה ה"גאלה" עם אנדרה לאון טאלי מנווט באוקיינוס כחול.

והנה "החתונה" דרך עיניו המאי(י)רות של ז'אן פיליפ דלהום, בסדרה משובחת בה הוא שותל את עצמו בין אצילי הצבעים.

Seeing my embarrassment, the Queen mercifully asked me
what kind of records I had bought at Mr Bongo

אחרון ומרגש כפעם, הגליון האחרון של מגזין בון השוודי, (שעלה לאחרונה עם אתר מוצלח במיוחד), החוזר אל הסנדר'ס והסימונס אך מקל על הגרסונייר עם כמה גרם פיליפה קיי וקורט cos.

עבודה גרפית מבריקה המסיימת את הפוסט, לקוחה גם היא ממגזין בון, ומבטאת באופן מוצלח את הרגשתו של הגרסונייר לגבי המצב האסתטי העכשווי:

* השחור האלגנטי, האפור הנייטרלי, החאקי הישראלי, הכחול והוורוד המג'ונדרים, הטורקיז הטרנדי והלבן האליטיסטי - עוד על ארון הצבעים הגברי.

טבע מחושמל

אחרי הפוסט המבטיח מנסה הגרסונייר גם לקיים ולדווח, גם אם מרחוק, על התצוגה המיוחדת בניצוחו של ראף סימונס: קולקציית אביב-קיץ 2011 לז'יל סנדר.

התצוגה נערכה בגנים המטופחים של וילה גמבריה, מבנה המאה ה-18, על גבעה לא רחוק מפירנצה, בשעת דמדומים קסומה.
אחרי שהקהל התיישב במקומו והערב ירד על האזור, פסעו להם 45 דוגמנים בין השיחים הגזוזים למשעי, בשבילים המפותלים של וילה גמבריה וחישמלו את הטבע. במגוון גזרות מוקפדות הפיק סימונס התפרצויות ניאון זרחניות על הבדים ומילא את האוויר באקסטטיות פלורוסנטית.

ומי שרוצה לראות עוד חשמל באוויר
מוזמן להתרווח על הספה וללחוץ play