הראווה בעידן האנטי-ראווה

הגרסוניירים כבר הסגירו את האובססיה שלהם לחלונות ראווה, בעיקר בערים שוקקות חנויות ואנשים, שבהן חלונות ראווה הן חלונות הנפש של בתי אופנה, של קניינים עם טעם טוב ושל התקשורת היחידה לפעמים עם העוברים ושבים ותשוקותיהם הסמויות. הגרסוניירים מודים שחלונות ראווה הן גם ביטוי לעידן הקפטילסטי הרווי בסחורות, עוד גלגל במכונה המשומנת שבה אובייקטים של תשוקה מוחלפים ללא הרף זה בזה ויוצרים תנועה בלתי פוסקת של עוד ועוד מוצרים שאף אחד לא ממש צריך. אבל הנה התגלגל לידם לינק מרגש (ויה בוינגבוינג), שבו הצלם דייויד הלינסקי מציג תמונות מאלפות מחלונות ראווה במזרח אירופה בתקופה הקומוניסטית. הלינסקי צילם אלפי תמונות בין השנים 1986-1990 ב"נוף עיר שהיה נטול פיתויים מסחריים... ושל חנויות שהיו חסרות יומרה, נאיביות וכמעט אירוניות. אבל הן גם הכילו מלאי של הצרכים הכי בסיסיים שלנו", הוא כותב.

התמונות בגלריה שלו, וכמה נבחרות (עם אופנת גברים מזרח אירופאית), כאן לפניכם: