מועדון הג'נטלמנים - הטור התשיעי

הבוקר, אירוע קשה כשלעצמו, מזמן לג'נטלמנים את המפגש הראשון עם עצמם מול המראה. הם דוחים בבוז את האופציה המגולחת ומרוויחים עוד כמה דקות לשתיית הקפה ולבחירת הלבוש היומית. אבל שלב הטיפוח היומי – גם אם הוא מדלג על האופציה המשולשת של הקצף, התער והאפטרשייב (מוצר אנכרוניסטי משנות השבעים) – מחייב בכל זאת התעכבות על מה שקרוי בעולם השיווק "קוסמטיקה וטיפוח העור".
היום אפשר למצוא יותר מוצרי טיפוח לגבר מאי פעם, והמגוון מרשים: מוצרים רבים לעור הפנים, תרסיסים לאחרי גילוח, קרמים לעיניים, לידיים ולכפות הרגליים, נוסחאות אנטי-אייג'ינג מפתות ושלל בקבוקים, משחות ואבקות קסם שמבטיחים חיי נצח אפידרמיסי ומראה מלוטש של פוטושופ.
המספרים בתעשייה מאשרים את מה שהג'נטלמנים רואים על המדפים. רק באנגליה מכירות מוצרי הטיפוח הגברי בחמש השנים האחרונות שילשו את עצמן, ומספר המוצרים לטיפוח העור גדלו ב-900 אחוז. בכל תקופת המיתון גילו מכירות מוצרי הגברים (ובכלל אופנת הגברים) יציבות ואף גדלו. גברים, מעידים המחקרים, ובעיקר רווקים צעירים, הם שוק מצוין שנוטה לא לשנות הרגלים באופן תכוף ושומר נאמנות למוצרים שהוא צורך.

למעשה, אין להתפלא על הקשר ההדוק שנוצר בין הגבר לעורו. הרי גברים מתעסקים די הרבה בעור הפנים שלהם ובשיער שגדל עליו. על פי נתונים שפירסמה בעבר חברת הגילוח הענקית ג'ילט, 70 אחוז מהגברים באמריקה מתגלחים בסכין גילוח ולא במכונה, והם עושים זאת בממוצע בין ארבע לחמש פעמים בשבוע, כך שיוצא לגבר להתגלח יותר מעשרת אלפים פעם במהלך חייו.

אבל בעצם מה לשני הג'נטלמנים ולגילוח? אמנם הם חסידי המראה מטופח-לא-מגולח כבר שנים, אבל לאחרונה כל העיסוק בשיער הפנים הדביק גם אותם. אחד החל לטפח סוג של שפם, מהסוג שנצפה בכמה מגזינים נכונים ועל פניהם של תושבי וויליאמסבורג, אותה שכונה אופנתית בברוקלין. והשני, שנשבע שתער לא יעבור על לחיו, נשבר וחזר לפני כמה ימים מאיסטנבול עם סיפורי אלף לילה ופרצוף מגולח למשעי.
החמאם, שאליו הגיע לשם הרפיה משעות ההליכה הרבות בעיר רבת קסם זו, זימן חוויה גברית מובהקת. תחילה רוכך עורו בחומו של אמבט טורקי קלאסי, ואחר כך טולטלו, פורקו והורכבו מחדש עצמותיו ושריריו על ידי טורקי חסון ומשופם. באזור ההתאוששות, כשלגם תה תפוח, הגיעה הצעה מפתה לנסות את עמדת הגילוח המיותמת. אחרי הסכמה חפוזה מצא הג'נטלמן את לחייו מכוסות קצף צמרירי ורך, ובחור צעיר בחלוק לבן ומשקפיים עבים עיסה את עור פניו. תורת הגילוח בתער דורשת לא רק ניסיון ודיוק, אלא גם אמון מרבי בין הגלב, אמן הגילוח, לקליינט – במקרה הזה סרבן גילוח. אחרי ההקצפה היו פעולות התער קוטל הזיפים יסודיות ונמרצות. הטיפול הסתיים בקרם מרגיע, ובמראה נחשפו פנים מבהיקות, צעירות, בעלות רעננות אדמומית. להשלמת המלאכה השתמש הגלב בצינור מתכתי דק שבקצהו להבה. בנגיעות קצרות, מפתיעות וכואבות ביקר הלפיד בשתי מערות האוזניים, חרך כל שערה שנקרתה בדרכו והשאיר את הג'נטלמן המום למשעי.

אותה אסתטיקה של מספרות, גלבים וכיסאות חרסינה מוגבהים, ספּרים מבוגרים ומברשות מכל מיני סוגים חוזרת לעולם, ואין זה מקרי ש"commonwealth utilities", חברת אופנה אמריקאית חדשה ומדוברת לגברים, בחרה להציג את הקולקציה האחרונה שלה במספרה הזולה והמפורסמת באסטור פלייס בניו יורק.

אבל לא רק עור הפנים מקבל טיפול חדש. גם ריחו של הגבר מתעדכן בעשור האחרון, ויש ללמוד מחדש את ההיסטוריה של ארון הבשמים הגברי. רק בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת החלו גברים להשתמש בבושם, בארצות הברית היה זה "אולד ספַּייס" שהפך את הבושם למוצר לגיטימי לגברים, בגרמניה "טבק". "או סובאז'" של דיור הושק ב-1965 ושבר שיאי מכירות, דווקא משום שהעז וכלל ניחוחות פרחוניים, שנחשבו עד אז נשיים. או אולי בכלל היה זה בזכות דוגמן הבית הצעיר, אלן דלון.

ב-1973 הוציא מיסייה פאקו רבאן בושם שקרוי על שמו וגרם לסנסציה (לא ברור אגב למה בישראל הוא ממשיך להימכר כאילו היה הצעקה האחרונה), וב-1976 היה זה "גריי פלאנל", שזוכה עכשיו לעדנה ומסגיר את האובססיה העונתית סביב הבד החורפי הזה. "או סובאז'" ניבא למעשה את הטרנד של בושם היוניסקס, טרנד שהתפשט בניינטיז והגיע לשיאו עם "CK1". בין לבין הקנון הבישומי הגברי כלל גם קלאסיקות כמו "ברוּוט" ו"אגואיסט" (מה השמות האלו אומרים על האופן שבו בתי האופנה תופסים גברים?), את ז'אן-פול גוטיה עם בקבוק הטורסו ואימג' המלח, הבושם של ברבֶּרי ופרנהייט, ועכשיו על המדפים אפשר למצוא את ניחוחות הדור החדש מבית מדרשם של טום פורד, דיור ופראדה.

אבל הג'נטלמנים ממליצים לחפש דווקא את הבשמים שלא נמצאים על מדפי הרשתות הרגילות. קחו את קום דה גרסון, למשל. חברת האופנה היפנית מתייחסת לכל עניין הבשמים ברצינות האינטלקטואלית המזוהה איתה תמיד ומציעה עשרות בשמים בריחות שמעולם לא חשבתם שיכולים לעלות גם כסף. ריי קוואקובו, מייסדת החברה, הבינה שבשמים הם עניין סינתטי: רק בסוף המאה ה-19 החלה להתפתח תעשיית הבשמים המודרניים, שכן אז גילו את כל אותן מולקולות שדרושות לבישום הקהל הרחב. כדי להפיק ריח של ורד לא ניתן להשתמש בוורד אמיתי, ורק צירוף של כמה מרכיבים במעבדה הופך את הריח לכזה. אבל מחיקוי ריחות טבעיים התפתחה הפרפומריה העולמית והשיגה גם ריחות שלא נמצאים כלל בטבע. כך, למשל, מציעה קוואקובו בשמים בריחות של ניקוי יבש, מוסך, זפת וסודה. רק השבוע קיבל ג'נטלמן אחד בושם, פרי שיתוף פעולה בין המותג למגזין "מונוקל", שההשראה שיצרה אותו כוללת "בוקר קריר של אביב וטבילה באמבט בקיוטו". (פה בבלוג כבר דיברנו על הסטנדרט, אינסנס קיוטו, CdG 2 MAN , והבושם של פנטסטיק מן)
הג'נטלמנים מאמינים כי החיבור בין הבושם לגבר הוא תוצאה של פעולה אישית ואידיוסינקרטית. צריך פשוט לחפש אותם לבד, לרחרח, להתאים ולבחור. אבל הג'נטלמנים גם מבקשים לא להגזים. ריסוס קצר על שורש כף היד ומאחורי האוזניים יעשה את העבודה. תסמכו על המולקולות הסינתטיות שיעשו את כל השאר.

* * *

והנה מתנה גרסוניירית לסיום. קופסאות שקשה לבחור ביניהן: בושם ונר, או דה טואלט וסבון רחצה, או דה פרפיום עם נר.