יום שלישי, 20 באוקטובר 2009

עלילות הגרסונייר באיסטנבול הגדולה

קוראי הבלוג הערניים כבר יודעים כי טרם החלו מהומות הטבלואיד-פוליטיות בין אנקרה לירושלים, ביקר אחר הגרסוניירים (לראשונה בחייו) באיסטנבול, עיר על-היסטורית, עם אנרגיות נדירות, שם זכה לחוויה תרבותית, תגלחת מקומית ולא פחותה מכך, התגלות אופנתית.
מלבד הבזאר הגדול - לחובבי התיקים-בדים-ושאר המציאות; הביאנלה לאמנות - לחובבי אמנות פוליטית אקטיביסטית; ושאר מקומות החובה לביקור בעיר, מסתתרת לה פנינה מקומית בשם נישאנטאשי, שכונה ירוקה, עם בתי קפה קסומים, בוטיקים מוצלחים, בתי כלבו אופנתיים, פריז שעל הבוספרוס.
האטקרציות העיקריות בשכונה הן לאוו דווקא שני בתי כלבו גדולים, שמוכרים שלל מותגי יוקרה עם בחירה יחסית שמרנית, אלא שתי חנויות הלוויין שלהם, המציגות מותגים חדשים, צעירים ונכונים, שהגרסונייר באמת עוד לא מבין למה טרם הגיעו לפה.
הראשון הוא Beyman רב הקומות, שמתחזק גם בראסרי נעימה בקומה הקרקע, ולידו, ברחוב צדדי, חנותו הקטנה Blender. שם בארבע קומות אפלות, מתערבבים להם בגדים נפלאים של אקנה, זדיק&וולטר, ראף ביי ראף סימונס, מרג'יאלה 6 ועוד. בדיעבד המבחר היה קצת מאכזב - ההבטחה של בלנדר לא קוימה במלואה - אבל אין ספק שבכל יום נתון החנות הזו מנצחת (בטח במבחר הגברי) כל בוטיק דיזנגופי מתקדם.

בראסרי ביימן לשירותכם

ברחוב המקביל, בית הכלבו השני נקרא Vakko, ומציג על שלל קומותיו קולקציות אלגנטיות-שמרניות של עצמן. בתחתית הבניין נמצאת חנות הלווין בעלת השם המתחכם V2K (כל כך מילניום מצידם). שם מוכרים, הלוואי עלינו, פריטים נבחרים משלל מותגים כ- A.P.C, כריסטופר קיין, ג'ונתן סונדרס, רג אנד בון, אלכסנדר וואנג ואחרים. שני הפריטים שהיו החביבים על הגרסונייר (אך לא על רוה"ח שלו) היו חולצת משבצות אפורה של נום דה גאר, הלייבל האינטליגנטי מניו יורק, וסריג כבד למעבה החורף של אוליבר ספנסר – הלייבל הבריטי לאופנה גברית, שמקפיד על בדים איכותיים ורמת חייטות גבוהה.

הבנים של ספנסר

הילדים של נום דה גאר

עוד טיפ לנוסעים האופנתיים: למרגלות גבעת נישאנטאשי נמצא איזור מקסים ומומלץ לביקור בשם באשיקטאש. שם, ליד מלון W החדש והמפנק, בעיקול של רחוב משופץ למשעי, פרושים להן שלל בוטיקי יוקרה כמו מארק ג'ייקובס, לאנוון, מארני, בוטגה ונטה ואחרים, ששימחו את הגרסונייר ב-70% אחוז הנחה על קולקציות ישנות.

ועד לפעם הבאה, כדאי תמיד לעלות לבר או מסעדה בקומה עליונה, ללגום תה תפוח, להיאנח על פוליטיקאים אווילים, לדבר על קולקציות נעימות וליהנות מהנוף המרהיב.

2 comments:

overratedblogging אמר/ה...

הרגתם אותי. מבטיח לנסוע בקרוב!

נעמה אמר/ה...

באמת הרגת אותי. איסטנבול בתכנית כבר כמה שנים ואיכשהוא...איזה כיף.