יום שבת, 25 בדצמבר 2010

מועדון הג'נטלמנים - שכבה טעונת טיפוח

סוף השבוע הסוער שעבר על העיר (וזה נראה כל כך מזמן) הותיר את הג'נטלמנים מסוחררים. סוף סוף, הם אמרו אחד לשני, אפשר להתלבש באופן חורפי וליהנות מאחד מיתרונות העונה המרתקים ביותר - מראה השכבות. אם ברוב חודשי השנה הקיציים נהוג להתלבש באופן דו-ממדי, מעין חיבור אנכי של מכנסיים וחולצה (במקרה הטוב), הרי שהקור מאפשר להוסיף שכבה על שכבה, לעבות את המראה ולעבור ללבוש בתלת-ממד, מעין מראה שלם שגדול מסך חלקיו.

וכך מוצאים את עצמם הג'נטלמנים חופרים בין השכבות כמו גיאולוגים של סטייל, חושפים רבדים של טקסטורות, בדים, ממדים וצבעים בניסיון לפצח את הדיאלוג הבין שכבתי שממוקם ברווח שבין הגבר לפריטי הגרדרובה שלו. מהן השכבות אם לא חומות הגנה שמפרידות בין הגוף לשאר העולם? הן מאפשרות להסתיר דברים ולחשוף אחרים, להשתעשע בנפחים ולהתעסק בדקויות, ובעזרתן אפשר להשיג טווח של מראות ואימאג'ים מעין חשיפה ארכיאולוגית סרטוריאלית.

הארסנל הגברי שמציע עולם האופנה הוא די מוגבל בדרך כלל, וזה דווקא יתרון. חוסר הפוטנציאל למשחקים רבים מדי עוזר לשכלל את מראה השכבות, ולתת לו לא רק תוכן אלא גם צורה, שהופכת אותו לשחקן מרכזי בזירה המורכבת. שינויים קטנים, משחקים בפרטים וקומופוזיציות שונות הם בעצם הקצפת של הקרם-שניט הסגנוני הזה. כמו אבירים עטופים בשריון אופנתי, הג'נטלמנים מבקשים למצוא את נקודות החולשה והחוזק מבעד לחסינות הבגד, ולחשוף מבנה מרובד של קליפות המסודרות זו על זו מהפנים אל החוץ.

להתלבש בשכבות הוא מהלך שטומן לא מעט אפשרויות שבהן רב החבוי על הנגלה, שגם חושף אזורים שאפשר לכנותם "נקודות התורפה של הסטייל". הצוואר כמובן, הוא נקודת תורפה שכל ג'נטלמן ואביר מכירים (שם הרי יכולה להינעץ החרב או לחלופין להתברג הצווארון). בימים חורפיים שכאלה מציצים מתחת לסוודרים ואפודות צווארונים קלאסיים (שהפכו צרים יותר בזמן האחרון), צווארונים עם כפתורים (שנולדו בחברת Brothers ‏Brooks ובהשראת תלמידי האוניברסיטאות מהחוף המזרחי), צווארוני קלאב (אלה המעוגלים, הטרנדיים מכולם, שנולדו בקולג' איטון היוקרתי ונראים היום בקולקציות של קיצונה ופטריק ארוול) והצווארונים הסיניים, שהג'נטלמנים אוהבים להתעלם מקיומם.

אבל הצווארון הוא רק אלמנט אחד שמגלה טפח וחושף טפחיים, כמו הסוודר שמסמן על החזה הגברי את האות V אותו משולש שנוצר בין חלקי הז'קט או הקרדיגן, אזור שחושף שכבות של חולצות מסוגים שונים, צעיפים, עניבות ושאר פריטים שנמצאים מתחת. את הטריטוריה השכבתית המעניינת הזו אפשר לגוון במשחקים של טקסטורות ופרופורציות, סוגי עניבות שונים, מגוון רכיסות, שכבות וקצוות של בגדים שהופכים את הארכיאולוגיה לסוג של פריבילגיה.

אזור אחר, טעון שכבתית, נמצא במרווח שבין קצה הז'קט לכף היד. המקום הזה, לא מרכזי כמו הלב, הוא עדיין בעל חשיבות מכרעת בכך שהוא מעניק את האיזון הנכון לכל חלקי הלבוש. אמות הידיים הן המדד הבדוק והנכון למידת החליפה המדויקת, כשהכלל הוא שעל החולצה תמיד לבצבץ מקצה שרוול הז'קט ולתווך בינו לבין היד. לא סתם המציאו את החפתים, אולי האקססוריז הגבריים המהודרים ביותר של הממד השלישי, והשעון (שהגנטלמנים אוהבים לענוד), שמציץ מתחת.
ֿ
הרווח שבין המכנסיים לחולצה נשאר סתום בדרך כלל, אלא אם כן יוצאים קצוות החולצה אל מתחת לשכבת הסוודר. אבל גם כאן משחקים של עובי, רבדים של טקסטורות, גבהים וחיתוכים שונים יכולים לעבוד. החורף, אגב, הוא הזדמנות מצויינת לשילובים של טוויד וצמר, משבצות מסוגים שונים, ג'ינס וסריגים, שהופכים את המראה הגברי לעמוס בטעם ותקני אקלימית.
ואי אפשר בלי אותו רווח קטן וממזרי שנמצא בין קצה המכנסיים לנעליים. המקום שבו הגרביים הופכים למתווכים של הלוק השלם שם טמון לעתים סוד הקסם הג'נטלמני, שנותן את הטוויסט ההכרחי (ולעיתים הקובע) למראה הכולל ומשלים את סקאלת הצבעים, הצורות והבגדים.

אבל גם לג'ונגל הרב שכבתי הזה יש כללים משלו. כשמתחילים לבנות שכבות של בגדים, כדאי להתחיל מהפריטים הקלים קודם אלה שיהיו הכי קרובים לגוף. בדים דקים וקלילים כמו חולצות כותנה וגופיות יילבשו קודם, ורק אחר כך אפשר להתחיל להוסיף עוד שכבות, שהולכות ונעשות עבות וכבדות ככל שמתקדמים לעבר החוץ. באופן הזה אפשר להתחיל להעמיס שכבות עבות יותר, כבדות וצפופות כמו סריגים, מעילי צמר וז'קטים מקורדרוי.
לשכבות השונות כדאי להוסיף אקססוריז ופריטים אחרים כמו צעיפים, חגורות, כפפות ומטפחות, ולהשתעשע בצבעים וגוונים כדי להפוךף את המראה לעשיר ומעניין.

כלל שני קשור לכל פריט בעוגת השכבות הזו פריט שאינו עומד בזכות עצמו, לא יכול להיות חלק מסדרה של שכבות. אל תלבשו, למשל, שכבה של חולצה מכוערת מתחת לסוודר יפה, כי שכבות צריך לראות, ומטרת השיטה אינה להסתיר, אלא לגלות. וכלל אחר, לא פחות חשוב, קשור בנוחות ובנינוחות של המתלבש בשכבות. אם לא נוח לכם, המראה הזה לא יעבוד. סוד הקסם השכבתי טמון בעובדה ששכבות הן מלטפות ושמטרתן היא להפוך את המראה לנעים אסתטית ונוח ללובש אותן.

כדי להימנע מהקור הגדול שבחוץ, הג'נטלמנים נזכרים באותה שיטה שלמדו בילדותם, "טריק הבצל" קראו לה אז, שנועד לשמור על חום הגוף ולבודד אותו באופן הרמטי מהרוחות הקרות שנמצאות שם בחוץ. החיפוש אחרי השכבה האבודה הביאה אותם גם להיזכר באותן פעמים שבהן אמהותיהם הלבישו אותם בכמה שכבות ומעליהן מעיל, והכניסו את ידן הקרה והארוכה כדי למשוך את השכבה שמתחת, שברחה לה למעלה היד. כי עבור הג'נטלמנים, ההתעסקות בלבוש, כמעט תמיד, היא גם חזרה נוסטלגית לעוגת השכבות של ילדותם.

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מקסים ומרגש
כל כך נכון מדויק ומחכים

תודה

אנונימי אמר/ה...

חמוד להפליא!


סיפור הפרוורים

אסתי ממליצה אמר/ה...

זה יופי.
מומלץ אצלי בפנאי
http://hamimlatsim.blogspot.com/2011/01/131-61.html


אסתי כ.