יש מעט מאוד בעלי מקצוע המזוהים עם סטייל ספציפי כמו ארכיטקטים. כמעט בכל העולם, ולאורך שנים, הם שומרים על מראה מסויים, שגם אם קשה להגדירו - הוא עדיין לא קשה לזיהוי. הגרסוניירים, שהיו שמחים להיות בעצמם ארכיטקטים, יכולים לזהות את הלבוש השחור המינימליסטי : בדרך כלל פולו שחור, חליפה שחורה ומשקפיים שחורים - בדיוק כמו הגרסונייר השבועי שהתארח כבר כאן, לה קורבוזייה. תמונה עדכנית של ארכיטקטים עכשוויים והבגדים (השחורים) שלהם, אפשר
לראות כאן.
בכל מקרה, הבלוג המצויין
אייבי ליג מפרסם תמונות של כמה ארכיטקטים נודעים משנות החמישים, ומתייחס לסטייל של האנשים המוכשרים האלה בעידן הפרה-קולהאסי/ליבסקינדי.
אפרופו קורבוזייה, במיוחד לקוראי הבלוג: אם רציתם להיות ארכיטקט ברגע, זו ההזדמנות:
כאורבניסטים אדוקים שבעו הגרסוניירים נחת רב מתצוגת קולקצית אביב-קיץ 2011 של המעצב היפני ג'ון טקהאשי לאנדרקאבר. דוגמן סתור שיער, בבגדי קז'ואל בסיסיים של המותג, עומד בליבה של עיר סואנת כאילו היה גודזילה עם סטייל והחיבור בין אופנה לארכיטקטורה כבר הרבה זמן לא היה כל כך מוצלח.
ולמי שרוצה עוד: תערוכה המוצגת בימים אלו בברביקן סנטר בלונדון חוגגת 30 שנה של אופנה יפנית - ואלה התמונות.
הוא התחיל את דרכו כמעצב הפקטורי השלישי של וורהול והיה הראשון שהכניס אור טבעי לבתי הכלבו הגדולים, הוא ידוע כאספן פסלי ברונזה (תחביב שאימץ מאיב סן לורן ופייר ברז'ה) ובעיקר מזוהה עם בגדי העור שהוא עוטה, מעין שילוב של מדי אופנוענים ובגדי סאדו. אולי הכי רחוק מבגדי ארכיטקטים שהגרסוניירים יכולים לדמיין.
הרשו נא לגרסוניירים לקפץ לרגע מבירת האופנה האיטלקית לבירה הבריטית, שם מתקיים פסטיבל לונדון לארכיטקטורה, שבמסגרתו התערוכה hat-itecture. אוצרי התערוכה, שני ארכיטקטים צעירים וארכיטקטית בדימוס שעשתה הסבה לכובענית מקצועית ומוערכת, ביקשו מאמנים וארכיטקטים לעצב כובעים בהשראת העיר ולענות על השאלה "איך נראה כובע לונדוני".
סופי היקס בבצילום של ג'ייקוב סוטון לניו יורק טיימס
סופי על שער של פין-אפ
החנות של יממוטו
אפרופו קורבוזייה, במיוחד לקוראי הבלוג: אם רציתם להיות ארכיטקט ברגע, זו ההזדמנות:
רשומות
