גאווה ודעה קדומה

גלן או'בריאן - איש הסטייל של ג'י.קיו (ומי שנמנה על חברי הפקטורי של וורהול והיה אחד הכותבים המיתולוגיים של מגזין אינטרוויו) - פרסם השבוע בבלוג של המגזין מניפסט מרתק על הגבר החדש ושרטט קווים לדמותה של הגאווה הגברית העכשווית (male vanity).

מימין לשמאל: אנדרה בלזס, ג'רוויס קוקר, רוברט דאוני ג'וניור (מתוך המאמר בבלוג)

או'בריאן הבחין, בעצם כמו הגרסונייר, שגברים לבושים היום הרבה יותר טוב מבעבר, ושתנועה חדשה שקשורה באופן שבו גברים לא רק מודעים יותר לעצמם - אלא גם מעזים יותר - שוטפת את העולם. הגאווה הגברית הזו, שמקורה בימים של בו ברומל, מבוססת על ההנחה שהופעה חיצונית, אמנות, חכמה ואצילות הם הכוח החדש. אבל שלא כמו בהגדרה הקלאסית, גאווה כאן אינה פרמטר הקשור באישור חיצוני. אליבא דאו'בריאן, הגבר החדש מוצא עניין בעצמו וביכולות שלו לא כדי לקבל אישור מהעולם, אלא כדי לעשות את העולם "מקום יותר אישי פנטסטי". בנוסף, הוא גם "dresses as he thinks, dangerously".

מימין לשמאל:וואריס אהלוואליה, הנסיך צ'ארלס והאמיש בולס

המאמר המאלף (ניטשה, אובמה ואופנה בפוסט אחד!) הוא קריאת חובה לגרסוניירים באשר הם, יחד עם 27 הדוגמאות המשעשעות של הגבר החדש, בצירוף הערותיו של או'בריאן.

100 הסרטים הגדולים שכל גבר חייב לראות

בימים עמוסים אלו של פסטיבל קולנוע בירושלים מציע לכם הגרסונייר רשימה של 100 סרטים שעיצבו יותר מכל את דמותו של הגבר המודרני במאה ה-20. כך לפחות טוען האתר "ארט אוף מנלינס" שבשגרה מתעסק גם הוא, יותר מכל, עם אותה דמות גברית מודרנית על היבטיה הרבים השונים.
האתר מציע רשימה מרשימה של 100 סרטים עם גברים בתפקיד הראשי (טוב זה לא קשה כל כך) עם סינופסיסים, הערות אישיות ואפילו משפטי מפתח. חובבי המיינסטרים אינם צריכים להבהל: לא מדובר באסופת סרטי אינדי אקספרימנטליים וגם לא בטבלת סרטי טסטוסטרון – אלא בערימה של סרטים גדולים, מכוננים, שדרכם אפשר באמת ללמוד משהו על גבריות במאה הקודמת, על אופנה גברית, ועל היחסים בין האמנות השביעית לחברה ולתרבות בה היא נמצאת. הנה כמה כותרים על קצה המזלג:

"הדירה" או בצרפתית הגרסונייר