יום חמישי, 29 בינואר 2009

באק טו לייף

הגרסונייר מברך על יציאת כל מגזין איכותי שמקדיש את עצמו לאמנות תחזוקת הגבר המודרני. אחרי שליווה את כל גליונות AnOther Man ו- Fantastic Man (והנה ראיון קצרצר עם העורכים שנערך לאחרונה. ראיון בעברית יגיע בקרוב...) הגרסונייר גאה לבשר (באיחור אופנתי) על הולדת מגזין חדש, שיצא לאור הלונדוני האפור ורווי מגזיני פופ מסחריים, והוא עונה לשם Buck.
היזם, המו"ל והעורך - כולם מתרכזים באישיותו (המשופמת כרוח הזמן) של סטיב דוייל, גרסונייר בן 26 שעבד עד לפני שנה וחצי בקרן השקעות פרטית בסיטי של לונדון והבין שמה שהוא רוצה לעשות בעולם זה מגזין אופנה לגבר. גו גט דם דוייל! אחרי שלמד את רזי הפרינט ב"ווג" וב"דייזד" וגייס את הכספים הנכונים הוציא דוייל לאור את הגיליון הראשון של Buck בנובמבר 2008.

סטיב דוייל מחפת

"הגבר הממוצע היום יודע מה הוא הסגנון שלו. הוא מרגיש טוב עם איך שהוא מתלבש, נהנה לבשל עם חברים, וחי את החיים שלו כפי שהוא רוצה. הוא לא שואף ללייף סטייל מסוים ולא רוצה שמגזין יגיד לו מה לעשות" אמר לאחרונה דוייל בראיון לאינדיפנדנט. הגרוסנייר מאד מרוצה מהגישה של דוייל, מהכותרת הקבועה של המגזין: "אופנה, רהיטים ואוכל לגבר" (שזה עדיף מ"סקס, סמים ורוקנרול" השעיר והמיוזע) ושמח על העניין שמגלה Buck בגבר המבשל. מומלץ לבדוק את מצרכי החובה שכל גרסונייר צריך להחזיק במטבח ולנסות עימנו במוצ"ש את מרק הבצל והסיידר.
Cheerio

6 תגובות:

לילו אמר/ה...

היי גרסונייירים,
רק רציתי לומר שאפו על הבלוג המאוד מעניין ציבעוני ואהוב שלכם.

אוהבת לראות עידכונים שלכם אצלי במייל.

גרסונייר2 אמר/ה...

לילך תודה רבה!
פזרי את המילה.
שלך,
הגרסוניירים

אנונימי אמר/ה...

בלוג מעניין מאד, רק מוציא לי את העיניים כל פעם מחדש...
(אחד הגרסוניירים קנה X בעוד השני קנה Y)
מאיפה לעזאזל יש לכם כל כך הרבה כסף?

רשתות חברתיות - קסטרו‏ אמר/ה...

אנונימי יקר,
הגרסונייר עושה קניות אבל לא הרבה. הגרסונייר לא ימלא את ארונו שמאטע זולים רק בשביל להרגיש טוב. לנשום, לעצור, וכן, לקנות את אותה חולצה יקרה - כי יש בה נשמה, איכות. בטח יותר מהחולצות שנמכרות במגה-רשתות. נודה וקצת נבוש: אנחנו מטריאליסטיים. אבל לפחות עם מינוס ענק!
שלך,
הגרסוניירים

גרסונייר1 אמר/ה...

ועוד משהו: הגרסוניירים פחות קונים משהם היו רוצים, אבל מעריכים ומתענגים על הדברים שהם אוהבים: פריטי לבוש, אמנות, מוזיקה ואנשים מעניינים. במובן הזה, to own משהו שאנחנו חושקים בו, הרבה פחות מרגש מלערוג אליו.
לחיי המינוס, כאמור, ולחיי הדברים היפים.

miri davidovitz אמר/ה...

הוא מזכיר לי את שרלוק הולמס.
שרלוק הולמס היה אחלה גרסונייר. מגיע לו פוסט לשרלוק ,לא ?
ידידתכם , מירי