בהתחלה חשבו הגרסוניירים כי האפרוריות המגורענת של תל אביב ביום שישי רק מוסיפה נופך אירופאי למסע השוטטות האורבני שלהם (והאמת שהתגלתה רק גרמה להם לדמיין את הגלביות של קדאפי).
התאוששות מהלילה הקודם גררה אותם לקפה אידלסון הלבן והחדש שבכיכר רבין, שם מצאו הגרסוניירים, שאינם אנונימיים יותר, פינה שקטה לדסקס את אירועי השבוע. ואיזה שבוע זה היה לגרסוניירים.
קפיצה ראשונה ליקירת הגרסון, אלה אייזנברג ממזון רוז' שבכיכר מסריק. גרסונייר א' חשק עד מאד במגף הכחול של מרגי'אלה, גרסונייר ב' חמד קרדיגן אפור, דק ואלגנט אבל הכי שימחו את ליבם (והאדימו את לחייהם) המחמאות מקוראים וותיקים שביקרו בחנות. משם המשיך הדואו ל"בלוק 190" (דיזנגוף 190) לבדוק אם כבר הגיע המשלוח של פרד פרי. אך האכזבה היתה גדולה כי הקולקציה טרם נחתה על המדפים - מבטיחים לעדכן! אח"כ עצרו, חצי במקרה, בחנות "שרה בראון" (דיזנגוף 162), אמנם חנות לנשים בהגדרה, אך הגרסונייר, בדק מדד, אהב וקנה את הטי-שירט של גלעד יונה. קשה להאמין שהמצב כה קשה, שהגרסוניירים צריכים למצוא בגדים בחנויות הנשים. מה אתם אומרים?
משם לבן יהודה ולחנות המשקפיים האהובה דז'ה וו. אחד הגרסוניירים קנה זה עתה זוג Cutler and Gross שקופים והגרסונייר השני בא לראות מה חדש. והיה חדש.
על המדף חיכו זוג משקפיים מוזהבים (24 קראט) של דיטה - החברה הקליפורנית עתירת הסטייל (ועתירת הסלבריטאים שאוהבים אותה), שעיקר התמחותה בעיצוב מסגרות בהשראת משקפיים מעשורים מנצחים של המאה הקודמת. המשקפיים, פאר יצירה עשויים לעילא ונדמה כאילו נלקחו הישר מאפו של דון דרייפר, הגרסונייר הנצחי מהסדרה Mad Men, אילו רק היו לו בעיות ראייה. אבל לדרייפר, מה לעשות, אין בעיות. המשקפיים של דיטה שהגרסונייר הרכיב על אפו הם הומאז' לפיפטיז, עם חומרים ומורכבות של העשור הנוכחי. אין ספק שהמסגרת הזהובה והיפה הזו עשתה את היום. משם, קפה במרסנד שחתם את היום. חזרנו הביתה מעורפלים, אך מרוצים.
קפיצה ראשונה ליקירת הגרסון, אלה אייזנברג ממזון רוז' שבכיכר מסריק. גרסונייר א' חשק עד מאד במגף הכחול של מרגי'אלה, גרסונייר ב' חמד קרדיגן אפור, דק ואלגנט אבל הכי שימחו את ליבם (והאדימו את לחייהם) המחמאות מקוראים וותיקים שביקרו בחנות. משם המשיך הדואו ל"בלוק 190" (דיזנגוף 190) לבדוק אם כבר הגיע המשלוח של פרד פרי. אך האכזבה היתה גדולה כי הקולקציה טרם נחתה על המדפים - מבטיחים לעדכן! אח"כ עצרו, חצי במקרה, בחנות "שרה בראון" (דיזנגוף 162), אמנם חנות לנשים בהגדרה, אך הגרסונייר, בדק מדד, אהב וקנה את הטי-שירט של גלעד יונה. קשה להאמין שהמצב כה קשה, שהגרסוניירים צריכים למצוא בגדים בחנויות הנשים. מה אתם אומרים?
משם לבן יהודה ולחנות המשקפיים האהובה דז'ה וו. אחד הגרסוניירים קנה זה עתה זוג Cutler and Gross שקופים והגרסונייר השני בא לראות מה חדש. והיה חדש.
על המדף חיכו זוג משקפיים מוזהבים (24 קראט) של דיטה - החברה הקליפורנית עתירת הסטייל (ועתירת הסלבריטאים שאוהבים אותה), שעיקר התמחותה בעיצוב מסגרות בהשראת משקפיים מעשורים מנצחים של המאה הקודמת. המשקפיים, פאר יצירה עשויים לעילא ונדמה כאילו נלקחו הישר מאפו של דון דרייפר, הגרסונייר הנצחי מהסדרה Mad Men, אילו רק היו לו בעיות ראייה. אבל לדרייפר, מה לעשות, אין בעיות. המשקפיים של דיטה שהגרסונייר הרכיב על אפו הם הומאז' לפיפטיז, עם חומרים ומורכבות של העשור הנוכחי. אין ספק שהמסגרת הזהובה והיפה הזו עשתה את היום. משם, קפה במרסנד שחתם את היום. חזרנו הביתה מעורפלים, אך מרוצים.
תגובה 1:
משקפיים הורסים. ליקירי הפרטי שלי יש משקפיים בסגנון של העובדים של דון דרייפר מהאופטיקה של קלוד סמואל, בעיצובו ובתמחורו היקר למדי. אני רוצה גם אבל הטעם היקר שלי עוצר בעדי מלקנות זוג חדש והורס עכשיו. אויל בקרוב.
ולגבי יום שישי, אני קצת פחדתי לנשום וזה מנע ממני הנאה בשיטוטי בעיר. אני שמחה שהגרסוניירים הם אמיצים ושזיהום האוויר לא מונע מהם הנאות.
הוסף רשומת תגובה