יום שני, 22 ביוני 2009

בחלומי חזרתי לימי הקולג'

הטרנד הכל-אמריקאי קיבל גושפנקה סופית השבוע כשגם ה"ניו יורק טיימס" הקדיש כתבה לא קטנה (באיחור מאוד לא אופנתי) לאחד הנושאים החמים ברשת: הלוק האמריקאי הפרפי, זה של ה"אייבי ליג" (Ivy Leauge), שמשמש כבר זמן מה השראה לכל כך הרבה מעצבים, קובעי טעם וצעירים ברחבי העולם המחפשים תקופות נוסטלגיות שמהן אפשר לשאוב סגנון ולבוש. את הכינוי "פרפי" (שמקורו ב"preparatory" או "prep school" - אותן מכינות / בתי ספר שילדים מהחוף המזרחי היו הולכים אליהם כדי להתכונן לקולג'ים היקרים שההורים שלהם קיוו שאליהם יתקבלו) הכניס לשימוש דווקא אריך סגל (האיש שכתב את "סיפור אהבה", אולי סרט הפרפיות האולטימטבי הראשון) שהגדיר כפרפי כל מי ש"מתלבש באופן מושלם בלי להתאמץ... ומתנהג לפי הכללים בלי להתכוון לכך".
המראה הפרפי, המורכב מכמה אבני יסוד, כולל: ז'קטים קלילים כחולים, חולצות כפתורים, עניבות מפוספסות, מכנסי חאקי/צ'ינו, חולצות פולו, סוודרים עם וי/קרדיגנים (סריגים תלויים ברישול מוקפד על הכתפיים עדיפים כמובן), נעלי סירה (boat shoes), מאדראס ומכנסיים לבנים בקיץ. חברות ותיקות כמו "ג'יי. קרו", "ברוקס בראדרס", "ראלף לורן", "אל.אל. בין" ואחרות בנו חלק גדול מהקולקציות שלהן על הלוק הזה, ועכשיו - כשהטרנד בעיצומו (ולא בפעם הראשונה מאז הסיקסטיז) - מעצבים נוספים עולים על הגל והופכים את הלבוש הרשמי של הוואספים בני המעמד הבינוני-גבוהה לדבר הגדול הבא.

מתוך הקטלוג של הכלבו היפני "איסטן"
הטרנד, כרגיל, הופך לקיצוני יותר אם אתם יפנים אחוזי אובססיה לכל דבר שמריח כמו אמריקה ושיש לו טעם של קמפוסים ירוקים במסצ'וסטס.


אימג'ים מ"Take Ivy" של האיאשידה
הסיבוב הנוכחי של הטרנד האמריקאי קשור דווקא בספר יפני בשם "Take Ivy". זהו אוסף צילומים של צלם יפני בשם טרויושי האיאשידה, שצילם את הקמפוסים של החוף המזרחי ב-1965 ויצר תיעוד יפהפיה של התרבות והאופנה ששלטו אז בקולג'ים האמריקאים. הספר, שאזל בהוצאה, התחיל להסתובב בשנים האחרונות בבלוגים ואתרי אופנה (הוא נמכר בסביבות 2000 דולר בחנויות המתמחות בספרים נדירים) וסריקות ממנו אפשר למצוא באתרים רבים, שהפכו את הספר לתנ"כ האופנתי של המראה הפרפי.
מתוך קולקציית הקיץ של "אנג'נירד גארמנטס"

בכלל, בשנה האחרונה - אולי בעקבות המשבר הכלכלי והרצון לתמוך בחברות מקומיות מצד אחד, והאופטימיות האמריקאית הנושבת ממסדרונות וושינגטון בעקבות בחירת אובמה מצד שני- הופך לא רק המראה, אלא גם כל תהליך הייצור וההפצה של בגדים, לאלמנט מרכזי בטרנד. בלוגים כמו "קונטיניואס לין" ו"דה טראד", שמובילים את המהלך מקדמים חברות אמריקאיות שראוי לשים אליהן לב, וחברות אופנה כמו "בנד אוף אאוטסיידרס", "אנג'נירד גארמנטס" ואחרות הפכו את הארון האמריקאי הקלאסי לאוצר בלום שממנו הן בונות קולקציות שלמות.
לכל אלה שעדיין צריכים מדריך מפורט יותר, כדאי להעיף מבט בספר "The Official Preppy Handbook" - מדריך אירוני, שעדיין משמש מורה נבוכים לכל מי שרק תיק וויקנד ריק עומד בינו לבין חופשה בהמפטונ'ס.
עוד על הפרפיות אפשר למצוא בבלוג "וואספ 101" ובבלוג המצויין "אייבי סטייל".
להתראות בניו הייבן.

8 תגובות:

וקסמן - בפינה מבוייש אמר/ה...

הוי
איזה מקסים

גרסונייר1 אמר/ה...

למה מבוייש? שים ברמודה, עניבה מפוספסת וקרידגן. ניפגש בספרייה.

גרוסמן עם הטייפ הנייד אמר/ה...

זה היה לפני שהוא התחיל עם הנדודים. אולי נסתלק אלי לשמוע תקליטים?

גרסונייר1 אמר/ה...

בשמחה. אני הולך עם תעודת הזהות המזוייפת כדי להביא גם קצת booze

Kinneret R אמר/ה...

עם כל הכבוד לפרפי, ולפרפיז מסויימים במיוחד, מהמקום שבו אני יושבת, נראה כל הסגנון הזה כמו ניסיון לנסח את מה שיוצא לבחורים הצרפתיים בקלות יחסית.

ז'קט, תמיד, בגדים שהם לא מפוארים אבל תמיד מסודרים, פריט אחד פשוט מדי, פריט אחד משודרג, והז'ה נה סה קוואה שמסדר אותם כל כך יפה יחד.

ואגב, גם כאן יש פרפ סקולז, שהם מוסדות יוקרתיים, כך שאולי אפילו הפרפיזיות בעצמה הגיעה מכאן.

אח, העולם הישן.

יוני אמר/ה...

לא פוליטיקלי קורקט, אבל אכן, רגשי נחיתות בקשר למראה החיצוני תמיד הגבירו את התשוקה לאופנה (פיצוי על הפרצוף ועל דברים נוספים).

וברוך השם - ליפנים לא חסרים רגשי נחיתות. לזכותם יאמר שהם באמת אלו שהבינו וגילו את המראה האמריקאי הרבה לפני שאר העולם וגם הרבה לפני שהאמריקאים הבינו שבגדי היום יום שלהם הם בעצם מאוד ייחודיים (רובם לא מבין עד היום).

במקביל למראה הפרפי, היפנים היו הראשונים לאמץ עוד שני סגנונות יותר ותיקים ממנו ולא פחות אמריקאים (אולי אפילו יותר):

American Western Wear
ו"קרוב המשפחה"
American Workwear

ראלף לורן (ליפשיץ במקור) דוחף את האחרון בחנויות RRL וגם דורש הרבה כסף...

אגב, גם הקאובויים הם ג'נטלמנים קלאסיים במובן האמיתי של המילה. אולי תתחילו להתלבש בהתאם? (או שרק צעירים עדינים ומתוקים בחליפות עושים לכם את זה...)

גרסונייר1 אמר/ה...

העולם הישן, כן. אתם הייתם ראשונים, ואצלכם זה בדם, באגביות נונשלנטית של נערים גאליים על אופניים חלודים. העניין הוא שבעולם החדש הצעירים ששבו מהמלחמה רצו להתנתק מהישן, ולהמציא לעצמם מסורת לבוש משוחררת יותר, נוקשה פחות, ושתתאים ללייף סטייל החדש שהלך והפך לחלק מהתרבות הזו - הספורטיבי. כשרואים את הפרפיז האלה לבושים בלקוסט מהודק או ברמודה וז'קט עם עניבה - יש שם משהו קליל, אופטימי, כאילו כולם או בדרך למשחק או לפני שיעור בלטינית. אני רק תוהה איך הלוק הזה, שחוזר שוב ושוב,מצליח להיראות עדכני, קלאסי, ואם יורשה לי - גם סקסי, כל פעם מחדש.

itamar427 אמר/ה...

ואי אפשר בלי אבירי הפרפיות של גוסיפ גירל. עם סרטי השיער של בלייר וחליפות המדרס של צ'אק.
ואם אתם בצד הזה של העולם, לכו לבראבו כדי לראות את גרסת הראליטי של גוסיפ nyc prep.
כן, זה אדיוטי כמו שזה נשמע, אבל עדיין ממכר.