הג'נטלמנים של בקונגו

היה היתה פעם, בארץ רחוקה שהיתה תחת שלטון קולוניאליסטי אירופאי, חבורה של גברים שוחרי שלום ובעלי טעם משובח בבגדים. הם הקימו לעצמם ארגון בשם: "La Société des Ambianceurs et des Personnes Élégantes" (בתרגום מאוד חופשי "החברה לקובעי אווירה ולאנשים אלגנטיים"), התלבשו בטוב טעם, השקיעו זמן והמון כסף בבגדי מעצבים אירופאיים, ומדי פעם הגשימו את חלומם ונסעו לעולם הישן כדי לרכוש חליפות, חולצות ושאר פריטי אופנה כדי להביאם למקום בו הם גרים. ולא, למקום הזה לא קוראים ישראל.

חברי ה- “sapeurs”, כמו שהם נקראים, גרים בקינשסה ובברזוויל, בירת הרפובליקה של קונגו(שפעם נקראה "זאיר"), אבל רואים באירופה, בעיקר בבריסל - את המכה של הפנטזיות שלהם (ומכנים אותה "גן עדן").
התנועה החלה כשהזמר הפופופולרי פאפא וומבה הקים חזית מהפכנית בכל מה שקשור לסטייל אישי נגד מובוטו סססקו וה"תנועה האותנטית" שלו, שדרשה חזרה ללבוש מסורתי והבדלה מכל סממן של האימפריה הבלגית, ששלטה במדינה עד שנות ה-60. למזלו של פאפא וומבה, הלהקה שהקים הפכה פופולרית מאוד, והיה לו מספיק כסף ויכולת לייבא בגדים מהמערב ולנסוע לאירופה כדי להביא מלתחה עם קצת יותר "אלגנס". הוא הקים כפר בפרברי קינשסה עם קוד לבוש נוקשה שבמרכזו היה כובע הברט וקרא לסטייל החדש שלו "אונגרו", סטייל ששאב השראה משנות השלושים: נעלי ברוג, מכסני פנסים, כובעי טוויד שנחבשו בהטייה קלה ותספורת מסודרות וקצרות. כאן גם נולדה "החברה לקובעי אווירה ולאנשים אלגנטיים".
ב-2003 יצא סרט של הביביסי, המתעד את הקהילה המיוחדת הזו, בשם "החשיבות שבלהיות אלגנטי", השבוע יצא ספר חדש ומרתק בשם "הג'נטלמנים של בקונגו", וכל מה שנשאר לגרסונייר לשאול הוא מתי כבר אצלנו תקום חבורה שכזו, לאנשים אלגנטיים וקובעי אווירה. ואולי בעצם היא כבר כאן, ואתם חלק ממנה.