הגרסונייר, שלא מזמן פתח צוהר אל עולמם של היפסטרים אומללים (ע"ע האושר יש לו סוף), מבקש להצדיע להיפסטר האלמוני, בלוג שנון המתעד באיורים מבריקים וצבעוניים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם האופנה והאמנות. 
דלהום, שכבר הוכתר בעבר כתשובה הפריסאית לשער הניו-יורקר, הוציא בשנה שעברה ספר איורים מכובד בהוצאת ריזולי, ובאמתחתו לא מעט עבודות מרשימות ופרסומות משובבות נפש, כשטביעת אצבעו ניכרת בכל פריים ופריים, כמו בפרסומת לסאאב ובזו לבארני'ז:
בבלוג הלכאורה אנונימי מפלרטט דלהום, בסרקסטיות, אירוניה וכישרון וויזואלי רב, עם הדמויות האקסצנטריות של עולם התרבות העכשווית.
הפוסט האחרון שלו היה תיעוד ממזרי של פתיחת תערוכתו של דמיאן הירסט (למעלה) ואחד הפופולארים היה חוויות מהביאנלה בוונציה, שכללו מפגש עם הנעל של מארק ג'ייקובס, פה למטה, שהגיב כמו אחרון הטוקבקיסטים.
רשומות
7 תגובות:
בזמן האחרון אני שם לב שהרבה אנשים מוציאים את המילה 'היפסטר' מהקשרה.
בניו יורק, לפחות, המושג פרח בתחילת שנות ה-2000 כדי לתאר את החבר'ה בשנות העשרים לחייהם שעברו לשכונות מתפתחות כמו וויליאמסבורג בברוקלין. היפסטרים היו בני 20 פלוס, כי אחרי החתונה (והמעבר לפארק סלופ) הם כבר לא היו היפסטרים יותר.
וויליאמסבורג, אגב, כבר מזמן לא זולה, והרבה מהחבר'ה שגרים שם היום משלמים הרבה כסף כדי להראות כמו ההיפסטרים שגרו שם לפני עשור (וקנו בסלביישן ארמי). בכל מקרה, כנראה שהרבה אנשים ברחבי העולם התלהבו מהמילה הזאת והפכו אותה למשהו שלהם למרות שאין להם שום קשר למשמעות האמיתית של המילה.
ב- Urban Dictionary יש כמה הגדרות מצחיקות, אבל הן מסבירות את סגנון הלבוש, השתיה והתרבות ההיפסטרית בצורה לא רעה, למרות שאני חושב שרק מי שחוו את זה באופן אישי או חובבי אנתרופולוגיה ניו יורקית יכולים להבין את זה באמת.
יוני - לפי מה שאני יודעת המילה "היפסטר" נולדה דווקא בסוף שנות השמונים ככינוי גנאי לצעירים שאימצו את אופנת הפאנק בלי לאמץ את האידיאולוגיה או ההתנהגויות שמאחורי האופנה.
בראשית שנות ה-2000 המושג חזר כדי לתאר את הילדים העשירים שבאו לווליאמסבורג גם אז בעיקר מתוך בחירה אופנתית (מה שמסביר את כמות חנויות הוינטאג'היקרות באזור...)
סיגנון הלבוש אגב, לפחות בלחילתו, מאוד הזכיר את הסגנון של ההיפסטרים משנות ה-80 - מכנסיים צמודים, סקיני ג'ינס, הרבה חולצות עם הדפסים של להקות, קעקועים, הרבה שחור, תסרוקות כאילו פרועות אבל בעצם מאוד מוקפדות וכו'. עכשיו יש נטייה ליותר השפעות ממיינסטרים של שנות השמונים וראשית שנות התשעיים, ובמובן, הרבה אמריקן אפארל, מעצבים מקומיים, ועדיין הרבה וינטאג'.
אגב, הסלבישן ארמי ברח' בדפורד הוא עדיין סניף משובח במיוחד.
אהה.... האמת שזה בכלל מוסג שנולד בשנות ה60 ובא לתאר אנשים שמתעניינים במוזיקה ותרבות אלטרנטיבית...
והמאייר באמת מקסים
מסכים חלקית. לפי וויקיפדיה המושג נולד בשנות ה-40.
אני, בכל מקרה, מדבר על הפריחה המחודשת שלו בארה"ב בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.
ראשוני ה"מהגרים" לוויליאמסבורג עשו זאת כי לא יכלו להרשות לעצמם מגורים במנהטן והם הפכו את השכונה למשהו שבעצם אין במנהטן.
מהר מאוד הגיעו גם אלו עם הכסף...
בכל מקרה, המושג באמת קשור לילדים ניו יורקים (קולג' או קצת אחרי) וזה בעצם כינוי גנאי, כי אם קוראים לך היפסטר, מתכוונים להגיד שאתה ילד עשיר שמנסה לשחק אותה אלטרנטיבי...
לכן אני מופתע כמה אנשים בעולם שלא מכירים את המשמעות, מאמצים את הכינוי הזה לעצמם.
המילה עצמה נשמעת יפה - אני חייב להודות.
אני מסכים עם יוני. לפחות לדעתי (וגם לדעת עוד כמה דעות), הווייב של ויליאמסבורג הוא מעושה עד מזוייף, ומורגשת שם התאמצות גדולה להיות מגניב. שלא לומר, זאת אחת השכונות הלבנות ביותר בניו יורק ואפשר לספור את השחורים שהולכים שם ברחוב על יד אחת. נדמה לי שזה אומר הרבה על האותנטיות של האוכלוסיה, על האופי שלה, ועל היכולת שלה לתקשר לא רק עם עצמה.
יוני אני שמחה שהסברת מה זה היפסטר אני מסכימה עם יוני Aya תבדקי שוב את עצמיך
מסכים ביותר!
הוסף רשומת תגובה