‏הצגת רשומות עם תוויות דאש סנואו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דאש סנואו. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 14 בפברואר 2010

ההיפסטר האחרון

הגרסונייר, שלא מזמן פתח צוהר אל עולמם של היפסטרים אומללים (ע"ע האושר יש לו סוף), מבקש להצדיע להיפסטר האלמוני, בלוג שנון המתעד באיורים מבריקים וצבעוניים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם האופנה והאמנות.
כמו בדרך כלל בהיפסטרלנד, הבאזז המתוחכם והמסתורי מתגלה תוך שניה בחיפוש פשוט בתפריט הבלוג, שם מוצג האמן והמאייר הצרפתי ז'אן פיליפ דלהום כאחראי לאותה דמות פיקטיבית (הגרסונייר אוהב דמויות פיקטיביות) שנוצרה כאלטר אגו של דלהום, לקראת המעבר שלו מפריס לניו יורק וההתממודדות שלו עם היפסטרים בשר ודם.

דלהום, שכבר הוכתר בעבר כתשובה הפריסאית לשער הניו-יורקר, הוציא בשנה שעברה ספר איורים מכובד בהוצאת ריזולי, ובאמתחתו לא מעט עבודות מרשימות ופרסומות משובבות נפש, כשטביעת אצבעו ניכרת בכל פריים ופריים, כמו בפרסומת לסאאב ובזו לבארני'ז:

בבלוג הלכאורה אנונימי מפלרטט דלהום, בסרקסטיות, אירוניה וכישרון וויזואלי רב, עם הדמויות האקסצנטריות של עולם התרבות העכשווית.

הפוסט האחרון שלו היה תיעוד ממזרי של פתיחת תערוכתו של דמיאן הירסט (למעלה) ואחד הפופולארים היה חוויות מהביאנלה בוונציה, שכללו מפגש עם הנעל של מארק ג'ייקובס, פה למטה, שהגיב כמו אחרון הטוקבקיסטים.

דאש סנואו

יום חמישי, 16 ביולי 2009

הגרסונייר השבועי: דאש סנואו

תמונה: אוליבייה זאהם, Purple Diary

הטלפון מניו יורק, שהגיע בעת שהגרסוניירים סעדו בג'וז, היה דרמטי: דאש סנואו מת. היה זה מוזר לשבת במעוז בוהמייני אחד במזרח התיכון, ולשמוע על אייקון ניו יורקי שנמצא מת ממנת יתר במלון "לפאייט האוס" שם בעיר, מותיר אחריו את הסצינה הניו יורקית יתומה מאחד האנשים שהצליחו בכלל לעורר אותה ולהחזיר עטרה לשילוב המיתולוגי שבין אמנות, מסיבות, אופנה וחיים על הקצה בדאונטאון של גותהאם סיטי.
ככה זה כשאתה מהמשפחה הצרפתית האריסטוקרטית 'דה מאניל', בעלת תאגיד הנפט "שלומברגר", כשסבתך היא נדבנית ואספנית ידועה, וכשאימך, טייה תורמן (חצי אחות של אמה תורמן), כיכבה לאחרונה בכותרות בכך ששילמה מחיר שיא לבית קיץ בהאמפטונס.
סנואו נולד בניו-יורק ב-27 ביולי 1981. בגיל 13 כבר נשלח לפנימייה בג'ורג'יה ומעולם לא חזר לגור בחיק משפחתו. את הקריירה האמנותית שלו החל בגיל 15 כשגנב מצלמה וצילם בה תמונות שיכרות. אחר כך עבר לגרפיטי וריסס את הלואר-איסט סייד עם הטאג המפורסם שלו מאז "Sace".
ריאן מקינלי היה זה שהכניס אותו לעולם האמנות כששכנע אותו להציג את תמונותיו המתארות חיים מלאים בסקס, סמים ורוקנרול. בכתבה המפורסת ב"ניו יורק מגזין" הוא אמר עליו:"“When it comes down to it, Dash is wild, a wild kid. I have my moments. But for me, it’s always sort of about creating a fantasy. It’s like the life I wish that I was living. For Dash, it’s really the life.”

סנואו בצילום של סטיבן מייזל

תערוכת הסולו שלו היתה בניו-יורק ב-2005 וב-2006 כבר השתתף בביאנלה של הוויטני.
ההילה סביבו יצרה תדמית של רוק סטאר מחוספס שהולך על הקצה, המבקרים טענו כי מדובר בריצ'-קיד עם פולארויד ובעיית סמים, אבל המעריצים, החברים והאוהבים טענו כי מדובר באחד האמנים המוכשרים בעיר, שממשיך מסורת גדולה של אמני דאונטאון שחיו בניו-יורק (בסקיאט, נאן גולדין, קית' הרינג) והפכו אותה למה שהיא.
לאחרונה הציג סנאו
עבודת וידיאו מרגשת בסניף הברלינאי של Peres Project בה הוא נראה מבלה בחברה משפחתית חמה, יציבה ואוהבות, עם בת זוגו ג'ייד בארו ובתם הקטנה, העונה לשם המקסים: סיקרט.

צילום של סנואו

ב-13 ביולי נמצאה גופת ה-enfant terrible של עולם האמנות העכשווי במלון בדאון טאון, ועוד מיתולוגיה ניו יורקית מקבלת סוף טראגי ועצוב.

by Purple / Photographer Terry Richardson / Creative Director Olivier Zahm / Fashion Editor Christopher Niquet / Photographer’s assistant Seth Goldfarb / Stylist’s assistant Dana Veraldi / Make-up Francelle at Magnet / Scan COÛTE QUE COÛTE) / Purple Magazine A/W 08)