מועדון הג'נטלמנים מארח: וואריס, פיליפ, פרנצ'סקו ואוליבייה

אחרי הרבה זמן בלי הגרסונייר השבועי, החליטו במועדון לחגוג עם כמה ממבעלי התואר האהובים והפעילים היום. השבוע בגלריה:

עולם הסטייל הגברי אמנם מלא באייקונים ותיקים של סטייל, אבל כשבמועדון הג'נטלמנים התקבלה קריאה לחפש את המיתולוגיות העכשוויות, אותן דמויות מסוגננות ברוח הזמן, לא היה זה פשוט לאתר את מחליפיהם של סטיב מקווין או מרצ'לו מסטרויאני.

בין שלל דימויים של כוכבי פפראצי, אינספור מגזיני ובלוגי לייף-סטייל ושאר מסכים של תרבות הפופ, נראה כאילו משהו חסר. הג'נטלמנים תוהים לגבי המבט נוסטלגי, שמתגעגע לדמויות ההן, שידעו לא רק להתלבש יפה, אלא גם להשתעשע עם הבגדים שלהן, לנסח טעם אישי ולבנות פרסונה ציבורית ואישית שהיא הרבה יותר מסתם סגנון מוצלח. היתכן שזו היתה תקופה שבה כולם נראו הרבה יותר טוב ולכולם באמת היתה לפחות חליפה אחת ראויה בארון?

בניסיון לחפש את אייקוני הסטייל שאינם בהכרח ידוענים (כי כמה אפשר להיתלות בג'ורג' קלוני), מבקשים הג'נטלמנים לשרטט תמונת מצב רגעית, כזו שקשורה לא רק לסגנון - אלא גם למהות. מדובר בארבעה גברים צעירים שהצליחו לבנות קריירה מעניינת ומשפיעה, להיות עם האנשים הנכונים ברגע הנכון ולנסח לעצמם סגנון אישי, שבולט גם מבעד למיליוני הסלבס לרגע שצצים להם בכל מקום.

דמותו של פיליפ קראנגי, מעצב התכשיטים ניו יורקי, לא מותירה ספק שמדובר באיש עם סטייל אישי ייחודי, מתוכשט (כראוי למקצועו) ובעל זקן ושפם מוקפדים שמשווים לו חזות ויקינגית עירונית רעננה. קראנגי למד עיצוב תכשיטים בבית הספר המפורסם לעיצוב ברוד איילנד, ועבד עם אמנים רבים (ביניהם מריקו מורי) לפני שפתח עם אחותו את לייבל התכשיטים המוערך.

מאז הוא עיצב אובייקטים לתצוגות של פיליפ לים, ורה ואנג, שיפלי אנד הלמוס, בנד אוף אאוטסיידרס ואחרים, זכה ב-2008 בפרס סוורובסקי של מועצת האופנה האמריקאית ופתח חנות בשדרה התשיעית בניו יורק. שם הוא מוכר גם אובייקטים אחרים, מלבד קווי התכשיטים לנשים וגברים שעליהם הוא מופקד.

קראנגי טען לאחרונה, בראיון למגזין "הינט", שעיצוב תכשיטים לגברים שונה מזה לנשים, "אני רוצה לעשות אובייקט קונצפטואלי שנראה כאילו הוא מעולם לא נקנה, כזה שתמיד היה חלק ממי שעונד אותו... לתכשיט לגברים צריך שיהיה ערך קמאי... שיציין רגע משמעותי, אירוע, מסע או חוויה... שהתחושה תהיה שזה במקרה תכשיט". הגדרה לא רעה לאותם אקססוריז הסמויים מהעין, שעליהם דיברו הג'נטלמנים לא אחת.

טבעת חדשה של קראנגי עם טקסט שהגרסוניירים מאמצים מיד

עוד על קראנגי - בגרסונייר השבועי

לצידו מופיע הילד הרע והשד המוכשר מפאריס אוליבייה זאהם - בלוגר, צלם, אוצר, ארט דירקטור ובעיקר העורך האגדי של מגזין "Purple Fashion".

מלבד עריכת המגזין הנחשב והפיכתו ליצירה מו"לית חד-פעמית, לפני כשנתיים החל זאהם לתעד את חייו הסוערים באובססיביות של נער אקסהביציוניסט שמסתובב במקומות הנכונים - מאחורי הקלעים של שבוע האופנה במילאנו, חוויות מחיי הלילה במוסקבה, סקי באלפים עם בתו היפה ונשיקות לדוגמניות צעירות, וגם שיחות אינטלקטואליות בבתי קפה פאריסאיים. כאוס בשקיפות מלאה. סקס, כרום ורוקנרול.

זאהם, מלבד לשחק אותה סרז' גנסבורג של התעשיה (כשהוא מרכיב משקפי היפסטרים ממתכת, נועל נעלי רפטו לבנות ומוקף נשים יפות), הוא גם עורך מבוקש ביותר. לצד המגזין, הוא עובד עכשיו על ביוגרפיה (שתצא לאור בספטמבר) של עורכת "ווג" פאריס הפורשת קארין רויטפלד, וגם בדיוק סיים לערוך את הגיליון השלישי של מגזין "31 rue Cambon" של בית שאנל, בהזמנתו של קרל לגרפלד.

אחת המסיבות שבהן תועד (ותיעד) אוליבר זאהם התקיימה לפני כשבועיים במהלך שבוע האופנה בניו יורק, אצל המעצב ואריס אהלווליה, שרק שמו מעורר בג'נטלמנים רעד קל.

מדובר באחד הניו-יורקרים המוכשרים והבולטים, מאלה (כמו זאהם) שיש להם זמן גם להיות מעצבים, גם לשחק בסרטים של ווס אנדרסון וגם להתבליין בברים השווים של ניו יורק ופאריס (הוא נשבע שהוא נאמן למורשת הסיקית שלו ואינו שותה).

וואריס אהלווליה הוא קודם כל טורבן שמחובר לאיש עם חוש סטייל מצויין, אייקון מערבי-מזרחי, שאת פניו קשה לשכוח. אהלווליה, שנולד בהודו ועבר בגיל חמש עם משפחתו הסיקית לברוקלין, הוא מעצב תכשיטים מוערך ובעל המותג House of Waris, שאת תכשיטיו שלו אפשר להשיג בחנויות המובחרות ואת אחד המסעות שלו אפשר לראות בסרטון הבא:

הוא הצטלם לקמפיין של לואי ויטון, הופיע בסרטים "עמוק במים" ו"רכבת לדארג'ילינג" של ווס אנדרסון, קיבל תפקיד קטן בסרט הנפלא "אני אהבה", היה דוגמן בתצוגת האופנה של Imitation of Christ והמשיך להסתובב במקומות הנכונים, עם בחירות אופנתיות מרשימות, מעודכנות ונינוחות, כשלראשו תמיד טורבן. העיניים השחורות, החליפות המערביות, הסטייל הבלתי מתפשר והחיבור הכל כך מדוייק בין המורשת הסיקית למעודכנות האופנתית שלו - הופכים אותו לג'נטלמן הסיקי המושלם.

עוד על אהלווליה - בגרסונייר השבועי

ולסיום נקנח באספרסו עם האמן איטלקי פרנצ'סקו וצולי - אמן וידיאו ארט מצליח שמוכר גם בזכות ציוריו (שמוצגים בימים אלה בגלריה גגוזיאן בניו יורק), צלם מוערך ובמאי קולנוע עם סטייל אופנתי של דנדי רנסאנס עכשווי.

בדומה לסגנון לבושו, גם עבודות האמנות המתוחכמות (והמתחכמות) של וצולי שואבות הרבה פעמים את השראתן מהניצוצות שעפים במפגש בין תרבות הפופ לעולם הסוריאליזם. הן עמוסות בסאטירה נוקבת כשהוא מחבק ועוקץ את האמנות, הפוליטיקה והתקשורת. באחת העבודות המפורסמות שלו (Before & After, פורטרט עצמי מ-2002) מופיע וצולי פעמיים: בתמונה אחת כדמות אמן עכשווי, היפסטר מודרני ששכח להתגלח ובשניה מתגלה אדון מכובד ורב עוצמה מן המאה ה-19.

כמי שרוקד על כל החתונות, וצולי הספיק לעבוד בשנים האחרונות עם שלל אמנים מכל גוני הקשת היצירתית. הוא ביים את המיוזיקל המפורסם של ליידי גאגא בלוס אנג'לס, יצר וידיאו קליפ בשם "democrazy" שבו ליהק את הפילוסוף הצרפתי ברנאר-אנרי לוי לצד שרון סטון כמועמדים לנשיאות, וביים טריילר לרימייק שלא נעשה מעולם לסרט "קליגולה". בטריילר, אפרופו סטייל, הוא מככב כקיסר בטוגה סגלגלה (שעוצבה על ידי דונטלה ורסאצ'ה), ולצידו מופיעים גור וידל, הלן מירן, מילה יובוביץ' וקורטני לאב. (ואי אפשר בלי הפרסומת עם נטלי ומישל).

עוד על וצולי - בגרסונייר השבועי