ב-22 בדצבר 1948, שני בדרנים צעירים בשם דין מרטין וג'רי לואיס הקליטו פיילוט לתכנית רדיו חדשה שבה ארחו את השחקנית לוסיל בול. רשת NBC הבינה מהר מאד שיש לה פה עסק עם כוכבים, השניים הוחתמו מיד על חוזה ושידרו את תכניתם המיתולוגית "Martin and Lewis" עד 1953, אז קיבלו הצעה מפתה יותר: תכנית טלוויזיה. (וכמה כדאי להאזין כאן להקלטות העבר).
הגרסוניירים אוהבים את הרדיו. יש בו משהו אינטימי ואישי, והשידור הישיר ואופן הביטוי שבעל פה מחייבים את המשתתפים גם לדריכות וגם לפתיחות שאי אפשר למצוא תמיד במילה הכתובה.לכן, כשקיבלו הגרסוניירים הצעה מיונתן גל, חבר ותיק שתוכניתו השבועית "הפורמט" משודרת ברדיו הבינתחומי, הם לא יכלו לסרב לה. חמושים במחשב נייד, ערימת דיסקים ומצב רוח נוסטלגי (כרגיל) יצאו הגרסוניירים לתחנת השידור המאובזרת להפליא של המרכז הבינתחומי (ומזל טוב על התדר החדש 106.2) ושם, בין אקליפטוסים עייפים ומפיקות קסומות הם קשקשו עם יונתן על עניינים שברומו של עולם: מוסיקה, גברים ונעלי אוקספורד. האזנה ערבה
רשומות
תגובה 1:
השלב הבא - מפלגה :)
נהניתי מאוד .גם מהמוסיקה וגם מהתרבותיות ומדי פעם צחקתי מאוד - גברים מיוזעים בכל אגן הים התיכון... עד עכשיו אני צוחקת :):) מאוד ויוזאלי המשפט הזה!
הוסף רשומת תגובה