מועדון הג'נטלמנים - עניין של פנאי

בין שלל ההצעות ההזויות שהונחו לאחרונה על שולחן הממשלה בלטה אחת שקסמה לג'נטלמנים במיוחד: סוף השבוע יוארך ויכלול מעתה גם את יום ראשון. חדוות החופש, שבדרך כלל מקננת בהם בחודשים החמים, לא היתה הסיבה העיקרית לצהלה הגדולה, אלא דווקא התחושה שבישראל אין כלל וויקנד, וחמור מכך, אין כאן תרבות של אופנת פנאי.

קחו את תיק הוויקנד כמשל. זהו תיק בינוני, שאפשר לשים בו בדיוק את כל מה שצריך לסופשבוע רגוע בכפר: שני זוגות מכנסיים, בגד ים, חולצת טי לבנה, חולצה מכופתרת קלילה, לבנים להחלפה וספר קיץ מותח. התיק הזה מעולם לא זכה לפופולריות בישראל, ורק אחיו - הקיטבג - נכנס לפנתיאון, בעיקר בגלל שימושיו הצבאיים.

תיק וויקאנד של A.P.C

תיק הוויקנד הראשון הופיע אי שם בשנות ה-20. הוא היה אחד מאותם פריטים צרכניים שקשורים בהמצאת ה"פנאי", מושג חדש שנולד בעקבות המהפכות בצרפת ובארצות הברית ועוד אחד ממאפייני המודרניות, שחרתה על דגלה זמן פנוי שכולו התעסקות בענייניו האישיים והבלתי תכליתיים, כביכול, של האזרח. אז החלו תחביבים שונים כמו אספנות, רכיבה על אופניים, קריאה ולימוד שפות, לצד שוטטות ברחובות העיר ללא מטרה, תחביב האהוב במיוחד על המועדון. על אלה נוספו בגדי הפנאי, הנסיעות, הקניות ושלל פרקטיקות נוספות של שעות הפנאי החדשות. כך נולד ז'אנר חדש בתפר שבין קודש לחול.

רוכבי אופניים בלונדון, 1895, מתוך Life magazine

בעבר, הפנאי היה קשור בפעילויות שונות ומשונות. לא היה מדובר בבטלה חסרת מעש, אלא בהזדמנות לממש את החלומות ולעסוק בתחומי העניין של האנשים בעולם המערבי. כשהחלה להתפתח הפעילות הספורטיבית, צמחו אתה בגדי הספורט המיוחדים לכל ענף וענף והאקססוריז ההכרחיים. לצדם צמחה גם מחלקה אופנתית חדשה של בגדים שאינם בגדי עבודה, אבל עדיין לא בגדי ערב או בית. "חליפת הפנאי" של שנות ה-50 היא דוגמה לא רעה לתלבושת כזאת, הכלאה מוזרה (מפוליאסטר) של ז'קט דמוי חולצה ומכנסיים תואמים בצבעי פסטל.

חליפת פנאי, אי שם בשנות ה-70

הג'נטלמנים, שלא ממש מחבבים את החליפה ההיא, רואים שמעצבים מהעת האחרונה מסתכלים על השנים ההן של הפנאי ומוצאים דווקא שם השראה לקיץ הבא. פראדה שהצעידה החודש בפאריס דוגמנים בבגדי גולף ופנאי בנוסח שנות ה-50, דריס ון נוטן, שהציג קולקציה קלילה, מינימליסטית וספורטיבית, ז'יוונשי וחצאיות הטניס הגבריות שכבשו את הלב או אומית בנאן, שהציג בגדים נינוחים וקלילים שיתאימו מאוד למי שארוחת צהריים באגם קומו רלוונטית לו יותר מאשר עמידה בתור לכספומט ברחוב אלנבי בתל אביב ביולי.

אומית בנאן, מתוך הפרזנטציה לקיץ 2012 שהוצגה במילאנו האחרון

אבל גם בלי להיתלות באילנות גבוהים, נדמה שאופנת הפנאי הולכת וכובשת את רחובות הערים בעולם. אופנת ליגת הקיסוס יכולה להיראות כפרשנות על בגדי פנאי, סטייל לא מתאמץ שאינו קז'ואלי לגמרי, אבל גם אינו אלגנטי בעליל. משם, ומערי חוף אחרות בעולם, הגיעו גם הנעליים בלי גרביים, הז'קטים הקיציים הקלילים או המכנסיים הקצרים (למרות שטום פורד דיבר בגנותם לאחרונה, והוכיח שוב שהוא עושה אופנה לאלפיון העליון והעסוק ולא לבטלנים כמונו).

אחד מעיסוקי הפנאי האורבניים, המתחילים להיות נפוצים גם במחוזותינו, הוא רכיבה על אופניים. מדובר אמנם באחד התחביבים הראשונים שצמחו עם המצאת הפנאי המודרנית, אבל בגלגולם הנוכחי הם מחליפים תחביב גברי מהמאה הקודמת - שיפוץ מכוניות עבר קלאסיות. ג'נטלמנים רבים היום ממלאים את זמנם הפנוי בחדוות תיקון, שיפוץ, וגם, לא פחות חשוב, רכיבה על אופניים.

המעצב הבריטי פול סמית ידוע בחיבתו לכלי התחבורה הדו-גלגלי. ואחרי כמה שנים שבהן היה נותן החסות הראשי של מועדון רכיבת האופניים Rapha Condor החליט לעצב את בגדיו. סרטון המציג את הקולקציה שיצר צולם באולם רכיבת אופניים במנצ'סטר, כשסמית מדגמן את הפריטים בעצמו לצד חברים רוכבים אחרים.

מצדו השני של האוקיינוס האטלנטי הושק לאחרונה Outlier, מותג אופנת רכיבת אופניים ניו-יורקי המייצר קולקציות בסיסיות ואיכותיות לרוכבים מקצועיים ולכאלה הרואים באופניים כלי תחבורה אורבני אידיאלי. שלל חברות אופנה החלו להציע אופניים שיקיים כחלק מהקולקציות העונתיות שלהם.

משלושת המוסקטרים ועד זורו, קרבות חרב היו מאז ומתמיד תחביב גברי עם חוקים נוקשים וקוד ברור של התנהגות ולבוש. האלגנטיות המינימליסטית של הספורט הלבן והקרבי הזה עדיין משמשת השראה ללא מעט מעצבים. בשבוע האופנה האחרון בפאריס הציג תום בראון, שמעצב את הליין "גמה בלו" למונקלר, דוגמנים במראה של מועדון סיף, כשהם לבושים בבגדים האוונגרדיים של המותג, צועדים, כמו חיילים לבנים, לצלילי המארש המפורסם ממלחמת הכוכבים.

אבל בראון לא לבד. ג'וניה ואטאנבה, שמעצב קו נפרד על שמו במותג היפאני קום דה גרסון, הכין לקיץ הבא כמה לוקים מעניינים דווקא לחובבי הגינון. הרחק מאולמות התצוגות הרגילים בעיר האורות, הוא חשף את הקולקציה שלו על הדשא בגינה ירוקה ובאוויר הפתוח. הדוגמנים לבשו אוברולים צבעוניים במראה חקלאי עירוני, והעניקו פרשנות חדשה למושגים כמו פנאי, גינון, בגדי עבודה ובגדי יציאה כשהציגו בליל אוונגרדי שדוחה את ההגדרות הרגילות ומבקש לחגוג סטייל, בלי להתחייב על המחלקה שבה אפשר לרכוש את הפריטים המוצעים.

אפשר לראות בתרבות הפנאי מפלצת קפיטלסטית שמאיימת לשנות סדרי עולם. אם פעם הפנאי היה הזמן שנותר בין העבודה למחוייבויות הבית, נדמה שהיום הוא השתלט על כל חלקה טובה. אמנם משמח שהרבה אנשים מנסים לאחד בין תחביביהם ועבודתם, אבל לפעמים מתגנבת התחושה שהפנאי נהפך למטרה האמיתית, שלידה כל העיסוקים האחרים בטלים. אבל גם אם הפנאי הוא העיסוק החדש, הג'נטלמנים בטוחים שכדאי לצקת לתוכו קצת סטייל.

* ואם בזמנכם הפנוי אתם הולכים לים - הנה תזכורת לדמותו של הגרסונייר כנער חוף.