הארבעה ביולי היום, לכן לא במקרה הגרסונייר נתקל בתמונות של רון גאללה, צלם הפפארצי האגדי שאוהב לכנות את עצמו "The Bandit of Images" (כרטיס הביקור, שלו, אגב, אומר: "צלם בעל גישת פפראצי").
במהלך ארבעים שנות עבודתו חלפו אל מול עדשתו של גאללה ידועני כל העשורים (ממרלון ברנדו, שהחטיף לו מכות אחרי שיום שלם עקב אחריו, ועד ריצ'רד ברטון, בריז'יט ברדו, אלביס ושון פן), אבל הוא זכור בעיקר בגלל ז'קלין קנדי אונסיס, שאותה הוא התחיל לצלם באובססיביות ארבע שנים אחרי רצח בעלה (היא הוציאה נגדו צו הרחקה ותבעה אותו למשפט, שהפך לאבן בהיסטוריה של חופש הביטוי), ושהיתה לו למוזה.
הוא נכנס לפנתיאון האמנותי, כשצילומיו התווספו לאוספים של המומה והטייט, ובשנה שעברה יצא סרט המתעד את עבודתו, Smash His Camera, שהוקרן בפסטיבל סאנדנס וזכה לשבחים.
הוא נכנס לפנתיאון האמנותי, כשצילומיו התווספו לאוספים של המומה והטייט, ובשנה שעברה יצא סרט המתעד את עבודתו, Smash His Camera, שהוקרן בפסטיבל סאנדנס וזכה לשבחים.
תגובה 1:
מדהים שהוא עשה קריירה מזה שלא אהבו אותו. עור של פיל
הוסף רשומת תגובה