דה בייבי

הגרסוניירים כבר ניסו לפצח את קסם הנעורים וחדוות ההתבגרות הג'נטלמנית, היפה והמבורכת. אבל בכל זאת, הגרסונייר היה די בשוק ששמע כי אמן הגרפיטי שפרד פיירי החל להעסיק את האמן הצעיר והמבטיח ספסנר אלדן. מה, השם לא מוכר לכם? ובכן, בטח תזהו אותו מהתמונה הבאה:

ספנסר אלדן, אמן צעיר‪,‬ בן 19 (כן, זה השלב בו הגרסונייר התחיל להרגיש נמלולים בזרוע ימין), נולד בלוס אנג'לס לשני הורים אמנים, חברים של הצלם קירק וודל. הוא נזרק למים תמורת סכום סמלי של 200 דולר (מה לא עושים בשביל אמנות) והבטחה לא ממומשת לארוחת ערב עם קורט וקורטני. מגזין הרולינג סטונז שיחזר לפני שנתיים את התמונה המיתולגית, אבל הגרסונייר מעדיף את ספנסר היום, והנה הסיפור שלו:

Nirvana Baby, Spencer Elden from Barry O Donnell on Vimeo.

נערי פוסטר

כתבת הגרדיאן הדלי פרימן, ציינה בטורה האחרון שאת הכאוס שיצר ענן הוולקאנו האיסלנדי, אפשר לראות כחלק מטרנד הניינטיז שחוזר לאופנה. איך בדיוק? ובכן, אותם אלפים שהיו תקועים בשדות התעופה השונים לא יכלו להחליף בגדים, וזאת כהומאז' כמובן לסגנון הגראנג' המחוספס/מלוכלך, שתמיד נראה כאילו לא החלפתם בגדים זה כמה ימים, והבד הופך לעור שני.

ככה גם נראים גם נערי הפוסטר החדשים לליין McQ של אלכסנדר מקווין חסר המנוחה לשעבר. ג'תרו קייב ודן פלטון מריחים כמו רוח נעורים בחולצות פלנל מטולאות, שריגים בצבעים שונים, בלגן תוסס ומקסים, שהגרסונייר מופתע בעצמו, מעוצמת החיבה שהוא רוחש לאותו הר געש אסתטי.

דור הפלאנל

לכאורה אופנת הגראנג' היא אנטי גרסוניירית בבסיסה. רישול שלא תמיד מוקפד, הזנחה ולא תמיד מכוונת, שכבות, שכבות שבא לבכות. אבל, זו דעה אישית של הגרסונייר שמרן, שדווקא ניצפה לאחרונה לובש לא מעט חולצות משבצות, ומודה כי ההשפעה של הגראנג' על האופנה העכשווית היא עצומה, מעמדה בלתי ניתן לערעור ואפשר אף למצוא בה פריטים מרגשים.

נסיך ונסיכת גראנג'

היה זה דווקא מארק ג'ייקובס שהצליח להחדיר את מחוספסות הגראנג' לתוך מקדשי האופנה בקולקציות שלו (אז למותג פרי אליס) ב-1992. ג'ייקובס הימם את כולם כשהעלה על מסלול החתול חולצות פלנל, גטקס, דוק מרטינס ושאר שכבות ומשבצות, מה שעלה לו אחר כך, ולשותפו העסקי רובקט דאפי, בפיטורין מיידים.
מאז ועד היום חלפו כבר כמעט שני עשורים, והגרסונייר, גם אם אינו מחכה לסיבוב גראנג' נוסף, מצא עצמו מתרגש אל מול התמונות הבאות.
בספר חדש היוצא בימים אלו לאור מציג הצלם מייקל לוין את עבודותיו משנות השמונים ותחילת התשעים, אז היה הצלם הרשמי של הלייבל סאב פופ, ממובילי המהפכה. לוין שחווה את רחובות אולימפיה וסיאטל בתקופת פריחתו של הגראנג', מצליח, בתיעוד אינטימי יפה ומרגש, להביא את סיפור את עלייתו ונפילתו של דור הפלאנל.

ילדי הטרנץ' גראנג'סוניק יות' (1985)כאן חיים בגראנג', סיאטל, 1983מוטלי קרו, סיאטל, 1985פארטי איז אובר, סיאטל, 1983

מי שרוצה עוד: לספר יש טריילר, ולצלם יש בלוג.