דה בייבי

הגרסוניירים כבר ניסו לפצח את קסם הנעורים וחדוות ההתבגרות הג'נטלמנית, היפה והמבורכת. אבל בכל זאת, הגרסונייר היה די בשוק ששמע כי אמן הגרפיטי שפרד פיירי החל להעסיק את האמן הצעיר והמבטיח ספסנר אלדן. מה, השם לא מוכר לכם? ובכן, בטח תזהו אותו מהתמונה הבאה:

ספנסר אלדן, אמן צעיר‪,‬ בן 19 (כן, זה השלב בו הגרסונייר התחיל להרגיש נמלולים בזרוע ימין), נולד בלוס אנג'לס לשני הורים אמנים, חברים של הצלם קירק וודל. הוא נזרק למים תמורת סכום סמלי של 200 דולר (מה לא עושים בשביל אמנות) והבטחה לא ממומשת לארוחת ערב עם קורט וקורטני. מגזין הרולינג סטונז שיחזר לפני שנתיים את התמונה המיתולגית, אבל הגרסונייר מעדיף את ספנסר היום, והנה הסיפור שלו:

Nirvana Baby, Spencer Elden from Barry O Donnell on Vimeo.

גרסונייר חג: ג'יימי הינס

קחו לעצמכם גרסונייר לחג. ג'יימי הינס, הצלע הגברית בדואו נוטף הזימה והכשרון "דה קילז", הוא גרסונייר מובחר עם סגנון מוקפד שנע בין הקולנס הנצחי של סרז' גנסבורג לדאנדי-רוק בריטי מחוספס. קייט מוס הגיעה רק אחר כך.

הסיפור של "דה קילז" מתחיל כשהצלע הנשית, אליסון מוסהרט, אז בלהקת פאנק-רוק בשם "דיסקאונט", שמעה בחדר במלון שמעליה מישהו שמנגן מהלב. הביוגרפיה שלהם לא מספרת הרבה על המפגש ההוא, אבל הינס חזר ללונדון, מוסהרט נשארה בפלורידה ובמשך חודשים הם שלחו אחד לשני קלטות ולמעשה הקליטו את השירים הראשונים שלהם בלונג-דיסטנס. ב-2003 יצא האלבום הראשון של "דה קילז" ("Keep on Your Mean Side"), היא עברה ללונדון, VV היה שם הבמה שלה, והינס הפך ל-Hotel.

ב-2005 יצא האלבום השני שלהם, No Wow, שחפר עמוק בסגנון הרוק-מינימל, פוסט-פאנק שלהם, והזריק הרבה סקס-אפיל לגל הרוק שנישא אז באוויר על ידי... להקות בנים (הסטרוקס, פרנץ פרדינד ואחרות). זו היתה תקופה אינטנסיבית ל"דה קילז", הם גרו ביחד, עשו סקס על הבמה, התפרסמו בהופעות המחשמלות שלהם ושיחררו לעולם את אחד הקליפים היפים של אותה תקופה:

ואז הופיע קייטי. לפני יותר משנה החל הינס לצאת עם דוגמנית בריטית, לא צעירה אך מוצלחת, שבדיוק סיימה מערכת יחסים כואבת עם אגדת רוק משומשת. נשמע מוכר? מהרגע שהינס החל לצאת עם קייט מוס, המכירות של "דה קילז" אמנם עלו אבל כניסת עוד אישה ללהקה, עד כמה שזה ישמע לכם קלישאה, לא נשאר ללא תגובה (קאט פייטס!). בלוגרי הרכילות הרבים (אותם קראנו במיוחד בשבילכם) מדווחים כי אליסון לא ממש מרוצה מהחתלתולה החדשה של ג'יימי Hotel הינס שלה, ואף טוענת כי היא מסיטה את הזרקורים מהלהקה לכיוון ג'יימי ועצמה. עוד דובר רבות בשנה האחרונה על ההריון המדומה של מוס (אויש, היא רק טיפה השמינה) והצעת הנישואין שהיתה או לא היתה (כי היא אותו אהבה והוא את בית המרזח). למי שרוצה עוד ממתק מהצהובונים בריטיים ישמח לגלות שמוסהרט עצמה יצאה בעברה עם ג'פרסון האק, גרסונייר-על, עורך Another Magazine, שבעיקר מתפקד כאבי בתה של קייט מוס. (העונה לשם המקסים: לִילה גרייס).

בשנה שעברה יצא האלבום האחרון של "דה קילז" Midnight Boom שזכה אף הוא לביקורות מוצלחות (שימו לב לכתבת הוידיאו נרחבת במגזין ניילון) והשניים, לפעמים עם - לפעמים בלי - הצלע השלישית, פצחו במסע הופעות חובק עולם (מי אמר ניו יורק בחודש מאי ולא נסע?). בינתיים שזפו עיניכם בסטייל של גרסונייר רוק בריטי שמתלבש היטב, לאירוע של שאנל או סתם לשופינג עם החברה, הצעיף הנכון, מעיל עור או החליפה, הגרסונייר מפרגן (מה זה מפרגן, אפילו כותב פוסט).

ועוד כמה תמונות טריות ויפות לסיום שצילם האדי סלימאן הידוע באהבתו לעולם רוקאנרולי אפל ונוטף אפיל גברי.

דאנדיזם

רבות נכתב בבלוג צנוע זה על העדר שיח רציני בשפה העברית הקשור לנימוסים, הליכות, הלבשה והתגנדרות גברית. כי אין לנו מילה בעברית לג'נטלמן או דאנדי, ובטח לא אטייר (קוד לבוש?) כרגע אנו מסתפקים בגרסונייר. הניו-יורק פוסט פרסם לפני כמה ימים כתבה שכותרתה "The Last Of The Great American Dandy " בה הוא מציג גרסוניירים עכשוויים: שני כותבים ומעצב עניבות אחד, המסבירים את חיבתם העזה להתגנדרות (מה לעשות זו המילה שמציע המילון). הגרסונייר נהנה מהכתבה אבל מאמין שטעות בכותרתה כי להיות ג'נטלמן – לעולם לא יצא מהאופנה.

ואם כבר דאנדיז בואו נלך על מיתולוגיה אמיתית. גלריית פראוד הלונדונית גאה להציג תערוכה ובה צילומים נדירים של באדי הולי, מאבי אבות הרוקנרול, שנהרג בתאונת מטוס ב- 1959, בגיל 23, ביום שבו מתה המוזיקה. הולי הוא אייקון תרבות ששינה את עולם המוזיקה במאה ה- 20, מותו היה מות הרוקנרול הראשון בהיסטוריה והתמונות מלאות בפרטים מוכרים וחדשים כאחד: המשקפיים המפורסמים, השיער המתוחזק, המעיל, והתיק בתמונה הנפלאה והעצובה בשלג.

התערוכה תוצג עד ה- 26 לאפריל.
Proud Central
32 John Adam Street
London WC2N 6BP

שולחן הרוק

הגיסונייר שלנו הוא לגמרי בענייני רוקנרול ולו אנחנו מקדישים את הפוסט הבא: שולחן הסלון המושלם למארחים בביתם רוקרים בנשמתם (ולהיפך). השולחן נבנה על פי שרטוט מדויק של גיטרת הפנדר סטרטוקסטר, אותה מילה שמעוררת דפיקות לב עזות בקרב הרוקרים, כמו נעלי פייר הרדי לגרסוניירים או חולצת טי מוזהבת של קוואלי לארסוניירים.

מת'יו סאוטר וג'ייסון קמרציק הם צמד אמנים מפורטלד, אורגון, שיצרו את שולחן הסטרטוקסטר, מעץ אדר (מייפל), את ששת חורי המייתרים הם הסבו למתקן כוסות בירה, הוסיפו שלוש רגליים מצופות כרום, וקיעקעו בלייזר את הלוגו הקלאסי של פנדר. מומלץ כמתנה לחברים מאולפן ההקלטות הסמוך לביתכם או לגיס שהולך לגדל בקרוב דור חדש של מעריצות גאנז&רוזס.

* * *

ועוד מילה אליכם, גרסוניירים יקרים: זהו פוסט המאה שלנו! סחתיין עלינו. סחתיין עליכם. חדשות מאד מעניינות מהגרסוניירים יגיעו - ממש בקרוב.