חדשות הגרסונייר

הגרסונייר חזר מחופשה עירונית מוצלחת הישר אל תיבת דואר אלקטרוני עמוסה בחדשות מרתקות מעולם הסטייל הגברי. ארבע ידיעות מוצלחות לפתוח עימן את השבוע:

1. זוכרים את הפוסט "חג שמח מיסטר פורטר"? נרשמתם כחברים מייסדים? אז גם אתם קיבלתם את הידיעה (ואת הסיסמא) שמר פורטר עלה לאוויר!

ובכן: הגרסונייר השתכנע, תודה. (עכשיו רק צריך לדבר עם מנהל הבנק). העיצוב נקי, מינימלי ומוצלח, יש חלוקה נכונה לקטגוריות, המזכירה כמובן את אתר האם ולא פחות חשוב, לצד מחלקת השופינג, המון תוכן גרסוניירי מעניין (מה שעוזר לוותר על רכישת נעלי הדרבי של ג'ון לואב עבור 929 פאונד).
באתר תוכלו למצוא ייעוץ והכוונה להם זקוק הגבר המודרני לניהול ארון בגדים פעיל, מועצת סטייל מרשימה המנדבת טיפים, מחלקת אייקונים מעוררי השראה, והכוונות סרטוריאליות למטיילים הגלובליים (שוב ביירות. לא תל אביב). אז כן, כפי ששמתם לב הגרסונייר מסרב להסתיר את התלהבותו אבל מבטיח לעדכן אם תצטנן.

2. את כובע הבאולר הזה, שמונח על ראשו של טום יורק בקליפ החדש של רדיוהד, ראו כ- 2 מיליון איש בזמן כתיבת מילים אלו. גם אם הגרסונייר מסרב (במקרה זה) להתרגש מחזרתו של נסיך שנות התשעים קשה לו להתעלם מהסטיילינג המוקפד של יורק, עם חולצת כפתורים לבנה מקופלת עד המרפקים‫,‬ מכנסי ג‫'‬ינס צמודים, אפורים ומשופשפים‫,‬ נעלי בד לבנות, חגורה שחורה עבה ו...כובע באול‫ר‬. הכוריאוגרפיה, אגב, של וויין מקרגור המוכשר.

3. כדאי לפתוח יומנים ולשריין את התשעה באפריל להשתתפות בתחרות עם הסטייל הכי מרשים שיש. נא להכין גם את הפישבון, הפרינס דה גל והפייה דה פול - כי מרוץ הטוויד השלישי יוצא לדרך. הראשון היה קוריוז חביב שגדל והפך למרוץ שני רשמי ועל פי הפוסטר של השלישי, שפורסם זה עתה, הגרסונייר חושב להמציא: אופני טוויד.

4. נקנח לסיום בסדרת הצילומים האחרונה והמרגשת להפליא של הדי סלימאן. לקח לגרסונייר קצת זמן לזהות את הסופר האגדי גור וידל שמככב בסדרה של צלם גדול היודע להעניק כבוד אמיתי - כשהוא רואה ג'נטלמן אמיתי. שבוע טוב לכולם.

מנועים שחורים

מאז ומתמיד היתה הרולס רויס דוגמא ומופת למכונית הג'נטלמנים המושלמת, גם אחרי שנרכשה על ידי BMW ב-2003. ועדיין - החיבור בין האדי סלימאן לרולס רויס נראה על פניו די תמוה. האחד המציא מחדש את היופי שבמינימליזם, ואילו השניה מייצרת זה כבר כמה עשורים לוקסוס בומבסטי ומאסיבי.
אבל סלימאן, לפחות עד כמה שהקומוניקט של רולס רויס מדווח לנו, חלם כבר בילדותו על מכונה שכזו לא חדל מלשרטט בצעירותו את דגמי המופת של המכונית המיתולוגית. שיתוף הפעולה הנוכחי בין השניים (סלימאן מצלם את הדוגמנית בשחור) מבוסס על המאפיינים שכן מאחדים בין השניים: שאיפה לקביעת סטנדרטיים חדשים וגבוהים, ביצועים באיכות מקסימלית וחיפוש מתמיד אחר היופי המושלם. התמונות לפניכם. הגרסונייר מבקש נסיעת מבחן.

ואם כל זה לא הספיק לכם - המגזין הדיגיטלי של Dazed ‪&‬ Confused הזמין בשבילנו את יקיר הגרסונייר: בק, שנכנס לאולפן/מוסך והקליט את נהמות הרולס. הגרסונייר מדווח על דופק מואץ במהלך מוזיקת המנוע.

רק על הקווים

ריצ'רד קילרוי הוא מאייר אופנה צעיר ומכושר, העובד בלידס, ושייך לדור של מאיירים (צעירים ומוכשרים כולם) המנסים להחזיר את האיור, למקומו המקורי, ככלי עבודה מרכזי בתעשיית האופנה, לצד כמובן נגיעות משיקות בעולם האמנות.
העבודות של קילרוי בעלות עוצמה אלגנטית ונעות בין פשטות מדויקת, מינימליזם אבסטרקטי וחלקן אף נוגעות בריאליזם מפורט.

האלמנט הגרסוניירי של קילרוי הוא בהשפעה העזה שנושבת על עבדותו דווקא מעולם אופנת גברים. “אופנת גברים מתפתחת כל כך בשנים האחרונות" אמר לאחרונה בראיון לבלוג מייל-מוד "והיא משנה כל מה שקשור לתבניות הגוף ולפרופורציות, במיוחד אחרי כשמעצבים כמו רומאן קרמר, האדי סלימאן, ריקארדו טישי וראף סימונס החדירו משב רוח רענן לתוך העולם".

בעולם הוויזואלי שלנו, הרווי עד אימה בליטוש וריטוש, אותם אנשים המתחזקים אומנות אמנותית בת 500 שנה גורמים לגרסונייר להתאהב באופנה כמו בפעם הראשונה.

Raf Simons Fall 09

Gareth Pugh Fall 09

Dunhill Fall 09

עוד עבודות אפשר לראות באתר או בבלוג של קילרוי.

גרסונייר חג: ג'יימי הינס

קחו לעצמכם גרסונייר לחג. ג'יימי הינס, הצלע הגברית בדואו נוטף הזימה והכשרון "דה קילז", הוא גרסונייר מובחר עם סגנון מוקפד שנע בין הקולנס הנצחי של סרז' גנסבורג לדאנדי-רוק בריטי מחוספס. קייט מוס הגיעה רק אחר כך.

הסיפור של "דה קילז" מתחיל כשהצלע הנשית, אליסון מוסהרט, אז בלהקת פאנק-רוק בשם "דיסקאונט", שמעה בחדר במלון שמעליה מישהו שמנגן מהלב. הביוגרפיה שלהם לא מספרת הרבה על המפגש ההוא, אבל הינס חזר ללונדון, מוסהרט נשארה בפלורידה ובמשך חודשים הם שלחו אחד לשני קלטות ולמעשה הקליטו את השירים הראשונים שלהם בלונג-דיסטנס. ב-2003 יצא האלבום הראשון של "דה קילז" ("Keep on Your Mean Side"), היא עברה ללונדון, VV היה שם הבמה שלה, והינס הפך ל-Hotel.

ב-2005 יצא האלבום השני שלהם, No Wow, שחפר עמוק בסגנון הרוק-מינימל, פוסט-פאנק שלהם, והזריק הרבה סקס-אפיל לגל הרוק שנישא אז באוויר על ידי... להקות בנים (הסטרוקס, פרנץ פרדינד ואחרות). זו היתה תקופה אינטנסיבית ל"דה קילז", הם גרו ביחד, עשו סקס על הבמה, התפרסמו בהופעות המחשמלות שלהם ושיחררו לעולם את אחד הקליפים היפים של אותה תקופה:

ואז הופיע קייטי. לפני יותר משנה החל הינס לצאת עם דוגמנית בריטית, לא צעירה אך מוצלחת, שבדיוק סיימה מערכת יחסים כואבת עם אגדת רוק משומשת. נשמע מוכר? מהרגע שהינס החל לצאת עם קייט מוס, המכירות של "דה קילז" אמנם עלו אבל כניסת עוד אישה ללהקה, עד כמה שזה ישמע לכם קלישאה, לא נשאר ללא תגובה (קאט פייטס!). בלוגרי הרכילות הרבים (אותם קראנו במיוחד בשבילכם) מדווחים כי אליסון לא ממש מרוצה מהחתלתולה החדשה של ג'יימי Hotel הינס שלה, ואף טוענת כי היא מסיטה את הזרקורים מהלהקה לכיוון ג'יימי ועצמה. עוד דובר רבות בשנה האחרונה על ההריון המדומה של מוס (אויש, היא רק טיפה השמינה) והצעת הנישואין שהיתה או לא היתה (כי היא אותו אהבה והוא את בית המרזח). למי שרוצה עוד ממתק מהצהובונים בריטיים ישמח לגלות שמוסהרט עצמה יצאה בעברה עם ג'פרסון האק, גרסונייר-על, עורך Another Magazine, שבעיקר מתפקד כאבי בתה של קייט מוס. (העונה לשם המקסים: לִילה גרייס).

בשנה שעברה יצא האלבום האחרון של "דה קילז" Midnight Boom שזכה אף הוא לביקורות מוצלחות (שימו לב לכתבת הוידיאו נרחבת במגזין ניילון) והשניים, לפעמים עם - לפעמים בלי - הצלע השלישית, פצחו במסע הופעות חובק עולם (מי אמר ניו יורק בחודש מאי ולא נסע?). בינתיים שזפו עיניכם בסטייל של גרסונייר רוק בריטי שמתלבש היטב, לאירוע של שאנל או סתם לשופינג עם החברה, הצעיף הנכון, מעיל עור או החליפה, הגרסונייר מפרגן (מה זה מפרגן, אפילו כותב פוסט).

ועוד כמה תמונות טריות ויפות לסיום שצילם האדי סלימאן הידוע באהבתו לעולם רוקאנרולי אפל ונוטף אפיל גברי.